Page 186 - בחזית העורף / משה נאור
P. 186

‫פליטי מלחמה‬

‫שיכונם של הפליטים היהודים במבנים ערבים היה חלק מתהליך כולל של השתלטות‬
‫יהודים על הרכוש שנטשו הערבים ועיצובו מחדש של המרחב הישראלי‪ ,‬שכאמור –‬

                                               ‫העיסוק בו חורג ממסגרת דיוננו‪22.‬‬
‫כל אותם חודשים התארגנו פליטי המלחמה בוועדים מקומיים ובמועצה‬
‫בשם "המועצה הכללית לפליטי הגבול בת"א"‪ ,‬שפעלו לשיפור מצבם‪ .‬בין היתר‬
‫דרשה המועצה‪ ,‬ובה נציגים של קבוצות אזוריות של פליטים‪ ,‬מציאת פתרון לבעיות‬
‫השיכון ולשיפור הכלכלה‪ ,‬החינוך‪ ,‬המצב הסוציאלי והתברואה במקומות השיכון‬
‫הארעיים‪ 23.‬הטיפול בתחומים אלה עמד במוקד עניינה של עיריית תל אביב‪,‬‬
‫שביקשה לשמור על הסדר הציבורי ועל רמת תנאי המחיה בעיר‪ .‬לשם כך פנתה‬

               ‫העירייה אל הציבור בדרישה להפגנת סולידריות עם פליטי המלחמה‪.‬‬

                                                          ‫סולידריות ומחאה ציבורית‬

‫בעוד העירייה פועלת בדרכים שונות לפתרון בעיית הפליטים התמודדה החברה עם‬
‫ההשלכות החברתיות‪ ,‬שהיו לנוכחותם של הפליטים במקומות מפלט ארעיים‪ ,‬כגון‬
‫בתי כנסת‪ ,‬מוסדות ציבור‪ ,‬מרתפים‪ ,‬גגות בתים‪ ,‬חדרי כביסה וחדרי מדרגות‪ .‬המפגש‬
‫בין עורף לחזית היה גם מפגש בין קבוצות חברתיות ובין קבוצות אינטרס‪ ,‬שנבחנו בו‬
‫אופן התמודדותה של החברה על הנהגתה העירונית וכן יכולת תפקודם של מוסדותיה‬

                                                         ‫האזרחיים והשלטוניים‪.‬‬
‫בתי ספר‪ ,‬גני ילדים ובתי כנסת שהיו סמוכים לגבולותיה המוניציפליים של תל‬
‫אביב היו המקומות הראשונים שפנו אליהם הפליטים בעת מצוקה‪ .‬לאחר שאלו‬
‫התמלאו נמשכה התנועה לכיוון מרכז העיר‪ .‬בשל הצפיפות שנוצרה במוסדות‬
‫הציבוריים‪ ,‬אשר הצטופפו בהם מאות משפחות‪ ,‬פנו פליטי המלחמה‪ ,‬בחיפוש אחר‬
‫קורת גג‪ ,‬לבנייני מגורים ומשרדים שהיו בשלבי בנייה מתקדמים וטרם אוכלסו‪ ,‬וכן‬
‫לבתי קפה‪ ,‬למסעדות‪ ,‬לאולמות אירועים‪ ,‬למועדונים‪ ,‬לגגות בניינים‪ ,‬למרתפים‪,‬‬
‫לחדרי כביסה ולעשרות חדרי מדרגות‪ .‬פליטים השתכנו גם בכניסות לבתי מגורים‬
‫מתחת לעמודי הבניינים; הם הקימו שם מחיצות בניסיון ליצור תנאי מגורים בסיסיים‪.‬‬
‫חודש ימים בערך לאחר פרוץ המלחמה היו כמאה מקומות שיכון – פרטיים‬
‫וציבוריים – ברחבי תל אביב‪ ,‬שזרמו אליהם פליטים ללא הכוונה מסודרת‪ 24.‬בחודש‬
‫מארס ‪ 1948‬דיווח חיים אלפרין על כ‪ 200-‬כניסות בתים‪ ,‬ועוד כ‪ 80-‬חדרי כביסה‪,‬‬

                                                          ‫בנושא זה ראו‪ :‬גולן‪ ,‬שינוי מרחבי‪.‬‬  ‫‪22‬‬
‫מהמועצה הכללית של פליטי הגבול בתל אביב לראש עיריית תל אביב‪ ,4.3.1948 ,‬אעת"א‪,‬‬                ‫‪23‬‬

                                                                                   ‫‪.4/420‬‬   ‫‪24‬‬
         ‫מחיים אלפרין לממלא מקום ראש העירייה‪ ,‬מקומות ריכוז הפליטים‪ ,29.12.1947 ,‬שם‪.‬‬

‫‪179‬‬
   181   182   183   184   185   186   187   188   189   190   191