Page 186 - בחזית העורף / משה נאור
P. 186
פליטי מלחמה
שיכונם של הפליטים היהודים במבנים ערבים היה חלק מתהליך כולל של השתלטות
יהודים על הרכוש שנטשו הערבים ועיצובו מחדש של המרחב הישראלי ,שכאמור –
העיסוק בו חורג ממסגרת דיוננו22.
כל אותם חודשים התארגנו פליטי המלחמה בוועדים מקומיים ובמועצה
בשם "המועצה הכללית לפליטי הגבול בת"א" ,שפעלו לשיפור מצבם .בין היתר
דרשה המועצה ,ובה נציגים של קבוצות אזוריות של פליטים ,מציאת פתרון לבעיות
השיכון ולשיפור הכלכלה ,החינוך ,המצב הסוציאלי והתברואה במקומות השיכון
הארעיים 23.הטיפול בתחומים אלה עמד במוקד עניינה של עיריית תל אביב,
שביקשה לשמור על הסדר הציבורי ועל רמת תנאי המחיה בעיר .לשם כך פנתה
העירייה אל הציבור בדרישה להפגנת סולידריות עם פליטי המלחמה.
סולידריות ומחאה ציבורית
בעוד העירייה פועלת בדרכים שונות לפתרון בעיית הפליטים התמודדה החברה עם
ההשלכות החברתיות ,שהיו לנוכחותם של הפליטים במקומות מפלט ארעיים ,כגון
בתי כנסת ,מוסדות ציבור ,מרתפים ,גגות בתים ,חדרי כביסה וחדרי מדרגות .המפגש
בין עורף לחזית היה גם מפגש בין קבוצות חברתיות ובין קבוצות אינטרס ,שנבחנו בו
אופן התמודדותה של החברה על הנהגתה העירונית וכן יכולת תפקודם של מוסדותיה
האזרחיים והשלטוניים.
בתי ספר ,גני ילדים ובתי כנסת שהיו סמוכים לגבולותיה המוניציפליים של תל
אביב היו המקומות הראשונים שפנו אליהם הפליטים בעת מצוקה .לאחר שאלו
התמלאו נמשכה התנועה לכיוון מרכז העיר .בשל הצפיפות שנוצרה במוסדות
הציבוריים ,אשר הצטופפו בהם מאות משפחות ,פנו פליטי המלחמה ,בחיפוש אחר
קורת גג ,לבנייני מגורים ומשרדים שהיו בשלבי בנייה מתקדמים וטרם אוכלסו ,וכן
לבתי קפה ,למסעדות ,לאולמות אירועים ,למועדונים ,לגגות בניינים ,למרתפים,
לחדרי כביסה ולעשרות חדרי מדרגות .פליטים השתכנו גם בכניסות לבתי מגורים
מתחת לעמודי הבניינים; הם הקימו שם מחיצות בניסיון ליצור תנאי מגורים בסיסיים.
חודש ימים בערך לאחר פרוץ המלחמה היו כמאה מקומות שיכון – פרטיים
וציבוריים – ברחבי תל אביב ,שזרמו אליהם פליטים ללא הכוונה מסודרת 24.בחודש
מארס 1948דיווח חיים אלפרין על כ 200-כניסות בתים ,ועוד כ 80-חדרי כביסה,
בנושא זה ראו :גולן ,שינוי מרחבי. 22
מהמועצה הכללית של פליטי הגבול בתל אביב לראש עיריית תל אביב ,4.3.1948 ,אעת"א, 23
.4/420 24
מחיים אלפרין לממלא מקום ראש העירייה ,מקומות ריכוז הפליטים ,29.12.1947 ,שם.
179