Page 26 - בחזית העורף / משה נאור

‫פרק ראשון‬

‫"לשירות העם"‪ :‬גיוס כוח אדם‬

‫מהטלתו של משטר ביטחון והתגייסות באמצעות אספת הנבחרים של כנסת ישראל‬
‫ב‪ 2-‬באוקטובר ‪ 1947‬התנהלו התגייסות החברה והשתתפותה במאמץ המלחמתי‬
‫בשני תהליכים מרכזיים‪ :‬גיוס כוח האדם לשירות הצבאי ולעבודות חיוניות‬
‫והתגייסות כלכלית‪ .‬עד שלהי שנת ‪ 1948‬היה גיוס כוח האדם התחום העיקרי בגיוס‬
‫החברה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במבצעי ההכרעה בשלהי אותה שנה ועל רקע החמרת המצב‬
‫הכלכלי זכה תהליך ההתגייסות הכלכלית לדגש מיוחד עד הכרזת הממשלה על‬

‫תכניתה להנהגת משטר של צנע ב‪ 26-‬באפריל ‪.1949‬‬
‫פרק זה מתמקד בהשתתפות החברה בגיוס כוח האדם לשירות הצבאי ולשירות‬
‫העבודה‪ .‬הפרק עוסק בשינוי שחל במאפייני תהליך הגיוס עם הקמתה של מדינת‬
‫ישראל והכרזתו של מצב החירום ב‪ 19-‬במאי ‪ .1948‬עיקרו – מעבר מהתגייסות‬
‫המבוססת על התנדבות הקהילה והפרט בחברה וולונטרית נעדרת סמכות ריבונית‬
‫והנתונה לשלטון המנדט להתגייסות המנוהלת בידי משרדי הממשלה ומוסדותיה‬
‫בריכוזיות ובתוקף חוק ומשמעת‪ ,‬שהתאפשר לאחר הקמתה של מדינת ישראל וביסוס‬
‫סמכותה הריבונית‪ .‬מאפייני התמורה שחולל המעבר מיישוב למדינה והגברת‬
‫סמכויותיה והתרחבות תחומי תפקודה בתקופת המלחמה באו לידי ביטוי מיוחד‬

‫ומובהק בתהליך ההתגייסות בכלל ובגיוס כוח האדם בפרט‪1.‬‬

‫משטר ביטחון והתגייסות‬

‫ב‪ 2-‬באוקטובר ‪ ,1947‬כשבוע לאחר פרסום הודעת שר המושבות הבריטי בדבר‬
‫ההחלטה על פינוי ארץ ישראל ולאחר פרסום מסקנות דוח ועדת האו"ם המיוחדת‬
‫לפתרון שאלת ארץ ישראל )אונסקו"פ(‪ ,‬נאם דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬יושב ראש הנהלת‬
‫הסוכנות היהודית‪ ,‬בפני משתתפי מושב אספת הנבחרים של כנסת ישראל‪ ,‬אשר נערך‬
‫בבניין רוזנבלום שבאוניברסיטה העברית על הר הצופים בירושלים‪ .‬בן‪-‬גוריון עמד‬
‫בדבריו על יכולת ההתגוננות של היישוב ועל הצורך בהתגייסותו לקראת מלחמה‬

‫צפויה‪:‬‬

‫‪ 1‬על גיוס כוח האדם ראו למשל‪ :‬אוסטפלד‪ ,‬צבא נולד; גלבר‪ ,‬גרעין לצבא; פעיל‪ ,‬מן ההגנה;‬
‫אילן‪ ,‬אמברגו‪ ,‬עצמה והכרעה‪.‬‬

‫‪19‬‬