Page 31 - בחזית העורף / משה נאור
P. 31

‫פרק ראשון‬

‫בשלב המלחמה הבין‪-‬קהילתית היה תהליך ההתגייסות מבוסס בראש ובראשונה‬
‫על התגייסות אישית ובהתנדבות‪ .‬לכן התעורר הצורך בעידוד השתתפותם של‬
‫האזרחים במאמץ המלחמתי‪ ,‬בהתאם להתפתחות המלחמה‪ .‬ההנחה כי תהליך‬
‫ההתגייסות חיוני להצלחת המאמץ המלחמתי יצרה זיקה בין העורף ובין החזית‪,‬‬
‫ושיקפה את אופייה של מלחמת העצמאות כמלחמה מודרנית וטוטלית ואת חשיבות‬

                                                 ‫התפיסה כי זו מלחמתו של העם‪.‬‬
‫דוד בן‪-‬גוריון חזר וקרא בדיונים פנימיים במפלגתו ובמוסדות הלאומיים וכן‬
‫בנאומים פומביים להתגייסות כללית לטובת המאמץ המלחמתי‪ .‬בעידוד ההתגייסות‬
‫הוא השתמש רבות בתיאור העורף כחזית ובהעברת המסרים‪" :‬אנו נתונים במלחמה‬
‫שאין בה הבדל בין החזית והעורף‪ ,‬בין החזית והמשק" ומכאן גם נבעה המסקנה‪:‬‬
‫"הכל יש לשעבד לצורך העליון של המלחמה"‪ 17.‬בן‪-‬גוריון האמין כי להשגת‬
‫הניצחון במלחמה נדרשים מאמץ כולל ומתח מתמיד וכי תחושת הסכנה היא גורם‬
‫מדרבן בגיוס היישוב למערכה‪ .‬כך למשל ב‪ 23-‬ביולי ‪ 1948‬הוא עמד על הקשר בין‬
‫תחושת הסכנה והתפתחות המלחמה ובין תהליך ההתגייסות באמרו‪" :‬אין עם עושה‬
‫מאמץ כזה – כל זמן שאינו מרגיש בסכנה ואינו רואה כל היקפה וחומרתה‪ .‬וזה היה‬
‫אולי הדבר הקשה ביותר בכל התכוננותנו ]‪ [...‬היכולת הגנוזה בתוך הישוב נתגייסה‬

        ‫בהדרגה – עם התבלטותה המודרגת של הסכנה בתוך הארץ ומחוצה לה"‪18.‬‬
‫מאפייני המלחמה טרם הובררו בתחילת ‪ .1948‬המלחמה הזכירה בראשיתה את‬
‫תקופת "המרד הערבי" בשנים ‪ 1939-1936‬יותר ממלחמה טוטלית‪ 19,‬ועל כן‬
‫המחישו תיאור הפגיעה באוכלוסייה האזרחית וטשטוש ההבחנה בין העורף לחזית‬
‫את תחושת הסכנה‪ .‬בכך הם היו לאמצעי מגייס ומגבש במלחמה שהוצגה כמאבק‬
‫צודק ומוסרי‪ ,‬אשר יוכרע בידי הצד שישכיל לגייס את כוחותיו במידה המרבית‪20.‬‬
‫מכאן המסרים החוזרים ונשנים בנאומיו של בן‪-‬גוריון‪" :‬החזית אינה 'שם' ואף איננה‬
‫'פה' – אלא בתוך תוכו של כל אחד מאתנו; שלא משק זה או נקודה זו עומדים‬
‫בחזית‪ ,‬אלא כל איש ואשה‪ ,‬כל נער וזקן‪ ,‬ילד ותינוק‪ ,‬ואנו נתבעים למאמץ עליון‬

                           ‫הכולל כל אחד מאתנו‪ ,‬ומכל אחד נתבע המקסימום"‪21.‬‬
‫המאמץ המלחמתי כלל גם ניסיון לעצב הכרה ותחושה של נשיאה בנטל המשותפת‬

‫‪ 17‬מדברי בן‪-‬גוריון בישיבה משותפת של מזכירות מפא"י‪ ,‬מזכירות האיחוד והסיעה בוועד הפועל‪,‬‬
‫‪ ,4.4.1948‬אמ"ע‪ .2-24-1948-20 ,‬אמנם דבריו אלו של בן‪-‬גוריון נאמרו ערב כינוס הוועד הפועל‬
‫הציוני בקשר לצורך בהקמת ממשלה שתאפשר את ניהול ענייני הביטחון‪ ,‬אך הם משקפים את‬

                                                               ‫רוח הדברים שנשנו בנאומיו‪.‬‬
                                                        ‫‪ 18‬בן‪-‬גוריון‪ ,‬בהילחם ישראל‪ ,‬עמ' ‪.195‬‬
     ‫‪ 19‬יגאל עילם‪ ,‬ההגנה‪ :‬הדרך הציונית אל הכוח‪ ,‬תל אביב‪ :‬זמורה‪-‬ביתן ומודן‪ ,1979 ,‬עמ' ‪.267‬‬
                      ‫‪ 20‬מדברי דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬מועצת מפא"י‪ ,6.2.1948 ,‬אמ"ע‪.2-022-1948-70 ,‬‬
                ‫‪ 21‬מרכז מפא"י‪ ,16.1.1948 ,‬אביזוהר ובראלי‪ ,‬עכשיו או לעולם לא‪ ,‬עמ' ‪.307-305‬‬

                                                                             ‫‪24‬‬
   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36