Page 55 - בחזית העורף / משה נאור
P. 55
פרק ראשון
שאין לך כמעט משפחה שלא שכלה מישהו יקר מאד? ואצל משפחות אלה לא
חיפשו בארונות?(.
המבצע עורר בכתב זיכרונות של גדרות תיל ,חיילים חמושים ,בדיקת תעודות ,ביקור
בבתים ,חיפוש בחצרות ובארונות וירי באוויר מתקופת שלטונם של הבריטים
בארץ118.
בעיקר הטרידו את גלבלום החדירה של המגזר הצבאי לאזרחי והסכנה לעיצוב
תפיסת האזרחות במדינת ישראל ,שבאה לידי ביטוי במבצע ,ובכך חשיבות מאמרו:
"האם הכרח היה להשתמש בצבא לשם כך ובצבא חמוש על נשקו" .שאל הכותב
והשיב:
פעולות כאלה יוצרות מרחק )אף כי לא תהום עדיין( בין הציבור והצבא.
ההרגשה הנפלאה החשובה ,שהציבור האזרחי והצבא הם דבר אחד וגוף
אחד ,נשברת ברגע שהחייל החמוש יוצא לפעולה "נגד" האזרח ,אפילו אין
"נגד" זה הפעם אלא ענין של הטרדה .עצם העמידה זה מול זה במקום זה
עם זה ,מזיקה ואפילו האזרח מבין את המצב ואפילו הוא מצדיק את
הפעולה119.
מסקנתו של הכותב הייתה אפוא כי יש לשמור "יתר משמר על הזהות הגמורה
והאחדות בין האזרח ואיש המגן בישראל ,כפי שרגיל הישוב מתמיד ,וישקול המטה
להבא יתר שיקול בשעה שהוא מחליט על מבצעים פנימיים"120.
אופן ניהולו של מבצע "בצר" המחיש את החשיבות שיוחסה לתמיכת הציבור
במאבק בהשתמטות .גישה זו באה לידי ביטוי גם בתחום הענישה וההרתעה שנכללו
במאבק במשתמטים מגיוס .כאמור ,צעדי הביקורת והענישה נועדו בין השאר ליצור
אווירה ציבורית עוינת כלפי המשתמטים מגיוס ולמעשה להרחיקם ממסגרות החברה
והקהילה .לשם כך נאסרה קבלה של חייבי גיוס לעבודה ופוטרו עובדים חייבי גיוס
שלא התייצבו והשתמטו מגיוס וכן הוטלו קנסות על מעסיקי משתמטים ועל
מעבידים שלא פיטרו משתמטים; 121ולא זו בלבד אלא שבמקומות העבודה נקבעו
ממונים שפיקחו על ביקורת ההתייצבות ובמודעות ה"דרושים" שפורסמו בעיתונים
118ראו גם" :ראיתי שמעתי" ,שם.27.8.1948 ,
119גלבלום" ,נגד מבצע 'בצר'" ,שם.29.8.1948 ,
120שם .דעה דומה הועלתה בעיתון "דבר" ב 26-באוגוסט 1948שסקרה את מבצע "בצר" ,ובה
נאמר" :ואנו רוצים ,שאף בימי מלחמה ,אף בימי מלחמה כזאת ,לא ייפגע חופש האזרח במדינה
זו יותר מאשר מחייב הכרח המלחמה .כי אנו רוצים שאחרי המלחמה חופש האזרח יהיה יסוד
מסד בפעולות השלטונות האזרחיים והצבאיים של המדינה הזאת" .מ"ד" ,מבצע בצר" ,דבר,
.26.8.1948
121פרוטוקול ישיבת מליאת מרכז המפקד לשרות העם ,29.3.1948 ,א"צ.679/56/21 ,
48
