Page 40 - חלומות ורוח משכנות שאננים 1860-2010 / ראובן גפני
P. 40
בניית הטחנה נתארכה ככל הנראה כשנה ,
ומשנסתיימה ,ב— ,1858התנשאה הטחנה לגובה של
כעשרים מטרים .חלקיה הגדולים יותר ,כך מסופר ,
הובאו מיפו לירושלים על גבי זוגות של גמלים
וחמורים ,שצעדו זה לצד זה לאורך כל הדרך העולה
מיפו לירושלים .יהודי ירושלים ליוו את התהליך כולו
בפליאה ובהשתאות ,כפי שתואר בזמנו בעיתון 'המגיד' :
ב— 1868דיווח העיתון בחודשים הראשונים לקיומה של הטחנה הפעילוה השר משה מונטיפיארע שליט״א יסד מכספו רחים הסובבים
The Illustrated London News מתכנניה האנגלים ,ולאחר מכן הועברה הפעלתה ברוח בעיר ירושלים .לטובת עניי אחיו העברים ,לרגלי הר
לבני משפחת פ״ח—רוזנטל ,שאף התגוררה במשכנות ציון ברחוק רבע פרסה משער יפו .היא בית הרחים הראשון
על בניית טחנת הרוח שאננים שנים מספר .הם הפעילוה שנים ארוכות בעיר הזאת ,תחת אשר עד כה הוכרחו דלת העם לטחון
בירושלים ,וכלל גם את במשותף עם בני משפחת וולפנזון עד להפסקת את דגנם בידיהם ברחים של יד .בעמל רב צלחה בידי
פעילותה ,ככל הנראה בשלהי שנות השבעים של האמנים להביא את הבנין הגדול הזה עד שער יפו .כל חלק
הסיפור על המכשף ממנו לבדו משכוהו ארבעים אנשים ליבשה מהאניה אשר
שהוזמן לקלל את הטחנה . המאה התשע עשרה. הובא בו ,וארבעה ירחים חלפו טרם הובא הבנין ירושלים.
הטחנה המודרנית והמשוכללת בירושלים נחשבה ובאחרונה צלחה בידיהם להעמיד הבנין על מכונו בלי אסון
לכתבה צורף איור נאה באותה העת לחידוש מרשים ומפליא ,וככל חידוש ופגע ] [...הבנין נבנה לתלפיות בכל ההמצאות ותחבולות
של הטחנה ובו נראה היו רבים שנתייראו ממנה ,ביניהם גם הטוחנים
הוותיקים בעיר .גם עגנון ממשיך ומתאר :׳ראו החדשות אשר נעשו לרחיים כאלו בימים האלו5.
המנגנון המקורי בשלמותו . הערביים ונתקנאו .שכרו זקן אחד לקלל את הריחיים .
הקרון הרוכב על מבנה נתן עיניו בריחיים ואמר ,אני ערב לכם שכשיבואו על ראש הטחנה הורכבה כיפה ועליה ארבע כנפיים
הטחנה יכול להסתובב גדולות ,שנעו בכוח הרוח והניעו מערכת של גלגלי
שיניים ומכשירים נוספים שבאמצעותם נטחנו החיטים .
באופן חופשי ,והשבשבת על הכיפה הותקנה מעין שבשבת קטנה ,שתפקידה היה
המורכבת מאחוריו ׳לכוון׳ את כנפי הרוח לכיוונה של הרוח שעתידה להניע
אותם .לשבשבת נוספת זו לא נותר כיום זכר בכיפתה
מכוונת את הכנפיים המשוחזרת של הטחנה .החיטים שנועדו להיטחן במקום
הראשיות אל כיוון הרוח . הוכנסו לטחנה ,הועלו במערכת מכנית חדישה אל
חלקה העליון ושם הונחו במיכל דמוי משפך .ממנו הם
.5המגיד ,ז׳ בשבט הועברו בצינור מיוחד והוזרמו על אבני הרחיים הכבדות
תרי״ח ,עמ׳ .8-7 שנקבעו במרכז גובה הטחנה .הקמח נאסף והועבר
למקור נרחב יותר לניפוי ואחר כך לשקים שהמתינו לו בתחתית הטחנה ,
של כתבת העיתון לפיכך אפשר היה להוציאו מן הטחנה בלא קושי רב .
ראו ספיר ,עמ׳ .45
39