Page 42 - חלומות ורוח משכנות שאננים 1860-2010 / ראובן גפני
P. 42
תחריט זה (למעלה) ,שהודפס בספרו של סמואל מנינג ( Those Holy Fieldsלונדון ,)1874הוא מראשוני גם לצרכים אחרים דוגמת בית כנסת ,בתי מלאכה ,
האיורים של משכנות שאננים .נראה כי המאייר התבסס על תצלום של הנרי פיליפס ,אחראי הצילום ואולי הייתה בו אף דירת המגורים הפרטית של משה
מונטיפיורי ,ששימשה אותו בביקוריו בארץ .בסך הכול
של משלחת ה— PEFבראשותו של וילסון (למטה) .את התצלום מ— 1866יכול היה המאייר לראות בשלהי שנות השישים הגיע מספר הבתים בשכונה
במשרדי ה— PEFבלונדון .בתצלום נראית היטב טחנת הרוח עם המנגנון המלא שלה . לכשלושים .לצד שני בתי הדירות הארוכים יותר
נבנה בקרבת מקום גם מבנה אבן נפרד ,קטן בהרבה ,
האכסדרה המקורה בחזית השכונה טרם נבנתה ,ועוד אפשר לראות כי מיקומו של שער השכונה שיש הסבורים שהוא ששימש למגוריו של מונטיפיורי
היה דרומית למקומו כיום .דרך חברון עברה ממש למרגלות חומת השכונה ,והמאייר אף הוסיף
עליה כמה עוברי אורח ,שאינם מופיעים בתצלום המקורי . בביקוריו בארץ ,אך הדבר אינו ברור כל צרכו .
מונטיפיורי ידע היטב כי מרבית יהודי ירושלים יהססו
לצאת ולהתגורר בשכונה מבודדת מחוץ לחומות ,
למרות קרבתה היחסית לעיר העתיקה ולמבנים שעל
הר ציון ,שנבנו סביב קבר דוד וחדר הסעודה האחרונה .
תושבי העיר העתיקה פחדו לצאת ולהתגורר מחוצה
לה בעיקר משום ששערי העיר העתיקה היו נסגרים
כמקובל עם שקיעת החמה מדי ערב ונפתחים רק
בבוקר שלמחרת .הם חששו ,לפיכך ,שבמקרה של
צורך דחוף או אסון יקשה על תושבי השכונות שבחוץ
להיכנס לעיר העתיקה בשעת לילה .מעבר לכך חששו
התושבים משודדים ומחיות רעות שסבבו באזור והטילו
את חיתתם על המתגוררים מחוץ לחומות .גם אם
אותם שודדים וחיות נפוצו בסביבה פחות ממה שנהוג
היה לחשוב ,הרי שעצם קיומם הביא רבים מיהודי העיר
להימנע מלצאת מן החומות בשנים הראשונות לקיומה
של השכונה .לימים ,אגב ,התברר שחששותיהם לא היו
נטולי יסוד .בשנים הראשונות שילמו שניים מתושבי
השכונה בחייהם על המצב הביטחוני הרעוע באזור :
שמעון בן יוסף חב״ד נרצח בשעת ערב בדרכו מן העיר
העתיקה לשכונה ,ובמקרה אחר נפצע ר׳ יוסף שמואל
הרשלר אנושות מיריות רובה ,בשעת מרדף אחר
שודדים שניסו לחדור לביתו שבשכונה .
מונטיפיורי היה כאמור מודע עד מאוד לאותם חששות
ולפיכך תכנן ,באמצעות האדריכלים שהעסיק ,שכונה
41
