Page 57 - חלומות ורוח משכנות שאננים 1860-2010 / ראובן גפני

‫אך עם התפתחותה המואצת של ירושלים החדשה ‬ ‫עניי ירושלים שסבלו ממחסור בדירות פלשו ב—‪ 1886‬לשטח הפנוי בשכונת כרם משה ‬
‫שמחוץ לחומות בשנות השבעים והשמונים של ‬ ‫ויהודית‪ .‬בחותם השכונה ה׳פירטית׳ החדשה שנבנתה במקום‪ ,‬נראית בבירור חלוקה של ‬
‫המאה התשע עשרה ועם בנייתן של עשרות שכונות ‬
‫חדשות בעיר‪ ,‬החלו רבים לוטשים את עיניהם גם אל ‬ ‫השטח בין משכנות שאננים בדרום לכרם בצפון‪ .‬בחותם נזכר יהודה טורא‪ ,‬שבכספו ‬
‫כרם משה ויהודית הנשכח‪ .‬עם הזמן הלכו והתבלטו ‬ ‫נקנתה האדמה‪ ,‬ונוסף על ציון השנה העברית תרו״ם מופיע תאריך ייסוד החברה גם ‬
‫יתרונותיו בתור שטח מתאים להתיישבותם של יהודים ‬ ‫באמצעות המילים ׳עני ואביון יהללו שמך׳ (תהלים עד) שערכן בגימטריה ‪ ,646‬כערך ‬
‫נוספים עליו‪ ,‬לצד משכנות שאננים ובמרחק לא גדול ‬
‫אותיות השנה העברית תרמ״ו (‪ .)1886‬פסוק זה מעניק תוקף לטענתם של יהודי ‬
‫מחומות העיר העתיקה‪ .‬‬ ‫ירושלים שתרומתו של יהודה טורא יועדה לעניי ירושלים ולא לשימושה הפרטי של ‬
‫כך‪ ,‬בלי שום תכנון ובאורח ספונטני לחלוטין‪ ,‬החלה ‬
‫משפחת מונטיפיורי‪ ,‬שתבעה את הבעלות על השטח כולו‪ .‬‬
‫פרשת ייסודה והקמתה של שכונת ימין משה‪ .‬‬
‫שכונת משכנות שאננים שהקים משה מונטיפיורי ‬ ‫‪ .1‬גרייבסקי‪ ,‬ספר הישוב‪ ,‬‬
‫לידתה של ׳שכונת חאפ׳‪ :‬שכונת‬ ‫בשנים ‪ 1866—1857‬לא הביאה לניצולו של כל השטח ‬ ‫עמ׳ ‪ .44-43‬‬
‫העניים בכרם משה ויהודית‬ ‫הנרחב של כרם משה ויהודית‪ ,‬שנרכש בעסקה המקורית ‬
‫ב—‪ .1855‬כמה עשרות שנים נותר רוב השטח שמצפון ‬
‫כאמור‪ ,‬עם התרחבות ירושלים החדשה החלו ‬ ‫למשכנות שאננים ולטחנת הקמח בשממונו‪ .‬את מצב ‬
‫רבים מתושבי העיר העתיקה לתור אחר מקומות ‬ ‫הדברים הזה תיאר לימים ההיסטוריון הירושלמי פנחס ‬
‫מתאימים להתיישב בהם בשכונות השונות‪ .‬בעלי ‬ ‫גרייבסקי‪ :‬׳והחלק הנשאר עמד שמם ונעזב מכוסה ‬
‫הממון והתושבים היציבים מבחינה כלכלית מיהרו ‬ ‫בסלעי מגור וצוקי מכשול; כל העובר היה משתומם ‬
‫לרכוש ׳נומערים׳ (מספרי דירות) בשכונות החדשות ‬ ‫למראה עיניו‪ ,‬מדוע יעזבו יושבי ירושלים את המקום ‬
‫ההולכות ונבנות‪ ,‬אך עניי הקהילה היהודית בעיר ‬ ‫הזה שמם ‪ -‬אך יושבי ירושלים לא יכלו לעזור לזה‪ ,‬‬
‫לא יכלו להרשות לעצמם רכישה כזו והחלו לחפש ‬ ‫ור׳ משה מונטיפיורי בעצמו‪ ,‬אשר אמר לבנות עוד ‬
‫אחר פתרונות אחרים למצוקת הדיור‪ .‬המגרש הרחב ‬
‫הבלתי מנוצל הסמוך למשכנות שאננים היה זמין ‬ ‫בתים במקום הזה‪ ,‬מת בינתים׳‪ 1.‬‬
‫ומיקומו נוח‪ ,‬והם החלו חודרים אט אט לתוככי השטח ‬ ‫בתחילה‪ ,‬בעוד משכנות שאננים הקטנה עומדת ‬
‫ומקימים בו את ׳בתיהם׳ הצנועים‪ .‬בתוך שנים אחדות ‬ ‫בבדידותה מחוץ לחומות העיר העתיקה‪ ,‬לא משך ‬
‫היה האזור כולו למעין מחנה של אוהלים‪ ,‬סוכות בד‪ ,‬‬ ‫השטח הגדול והריק את עיניהם של יהודי ירושלים ‬
‫צריפי עץ ופח ושאר מבנים ארעיים שהקימו לעצמם ‬ ‫וכמעט איש לא עשה ניסיון כלשהו להשתמש בו‪ .‬‬
‫התושבים העניים‪ ,‬בתקווה להתקדם ביום מן הימים ‬

‫ולהקים במקום גם את בתי הקבע שלהם‪ .‬‬
‫ה׳פולשים׳ הראשונים התיישבו במקום ככל הנראה ‬
‫בשלהי שנת תרמ״ו (‪ ,)1886‬ואחריהם התנחלו במגרש ‬

‫‪56‬‬