Page 60 - חלומות ורוח משכנות שאננים 1860-2010 / ראובן גפני
P. 60

‫‪	 .3‬החבצלת‪	,‬י׳	בחשוון	‬      ‫וירע הדבר בעיני כל בני עדת ישראל בירושלים‪ ,‬היודעים‬  ‫פינוי ובינוי‪ :‬ההחלטה על הקמת השכונה‬
              ‫תרנ״ג‪	.‬‬       ‫כי לעניים קנה השר את הקרקע והקדש הנה אשר לא‬
                            ‫תמכר ולא תגאל ולא תנחל ליורשים‪ ,‬ותמלא העדה את‬       ‫משהגיעה	 לאוזניו	 של	 יוסף	 סבאג—מונטיפיורי‪ 	,‬בן	‬
                            ‫ידי‪ ,‬ובכל הרשאה הניתן לי כדת וכנימוס הזמנתי בירח‬    ‫אחותו	ויורשו	היחיד	של	משה	מונטיפיורי‪	,‬הידיעה	על	‬
                            ‫מארץ ]מרס[ שנת ‪ 1887‬את האדון סעבאג לדין על‬          ‫התנחלותם	 הבלתי	 חוקית	 של	 העניים	 בכרם	 משה	‬
                            ‫ידי ציר ממשלתנו בלונדון ]‪ [...‬ואז כתב האדון סעבאג‬   ‫ויהודית‪	,‬שלח	את	עורך	דינו	אלחנן	אדלר—כהן	מלונדון	‬
                            ‫מכתב לראשי העדה הנמצא בידי ובתוך יתר דבריו יאמר‬     ‫לירושלים‪ 	,‬לטפל	 בהשבת	 הרכוש	 לבעליו	 החוקיים‪	.‬‬
                            ‫כי אמנם כן הוא‪ ,‬בחפשו בכתבי דודו השר מונטיפיורי‬     ‫הוא	 הניח	 כי	 בני	 הזוג	 מונטיפיורי	 לא	 הקדישו	 מעולם	‬
                            ‫מצא כתבים המעידים כי הקרקע לעניי ירושלים הנה‪,‬‬       ‫את	שטח	כרם	משה	ויהודית	ליהודי	העיר‪	,‬וכי	מבחינה	‬
                                                                                ‫חוקית	 הוא	 שייך	 ליורשיהם‪ 	,‬ועל	 כן	 יקל	 עליו	 לפנות	‬
                                                              ‫ואין לו חלק בה‪3.‬‬  ‫מבתיהם	את	העניים	שהתנחלו	במקום‪	.‬לשם	כך	לא	‬
                                                                                ‫היססו	נציגיו	לבקש	את	עזרתה	של	העירייה	ושל	אנשי	‬
                        ‫בינתיים‪	,‬בעוד	ההאשמות	והתביעות	ההדדיות	עושות	‬
                        ‫את	 דרכן	 מירושלים	 ללונדון	 ובחזרה	 החליטו	 כמה	‬                                        ‫החוק	שעמדו	לרשותה‪	.‬‬
                        ‫מנציגי	העדה	האשכנזית	והעדה	הספרדית	בירושלים	‬            ‫במהרה	הבין	אף	סבאג—מונטיפיורי	כי	טעה‪	.‬מול	יורשי	‬
                        ‫לסייע	לעניים	המתגוררים	במקום	לבנות	לעצמם	בתים	‬          ‫מונטיפיורי	 ניצבו	 כמה	 וכמה	 מרבני	 ירושלים‪ 	,‬אישים	‬
                        ‫בשכונות	 אחרות‪ 	.‬כך	 הונחו	 היסודות	 לבניין	 הבתים	‬     ‫אחרים	ועסקנים‪	,‬וכולם	טענו	כי	מונטיפיורי	לא	התייחס	‬
                        ‫הראשונים	בשתי	שכונות‪	,‬שהוקדשו	בתחילה	לאותם	‬             ‫לכרם	משה	ויהודית	כאל	רכושו	הפרטי‪	,‬וכי	כל	כוונתו	‬
                        ‫מפונים‪	:‬עניי	הספרדים	והעדות	המזרחיות	הקימו	את	‬          ‫הייתה	להיטיב	עם	הבריות	ולהקל	את	תנאי	הדיור	של	‬
                        ‫שכונת	׳ ֶשׁ ֶבת	צדק׳	(׳שכונת	הפחים׳)	בקצה	המזרחי	‬        ‫יהודי	 ירושלים‪ 	.‬בהתאם	 לכך‪ 	,‬המשיכו	 וטענו‪ 	,‬יהא	 זה	‬
                        ‫של	גוש	ה׳נחלאות׳	ההולך	ונבנה‪	,‬בעוד	עניי	האשכנזים	‬       ‫עוול	 של	 ממש	 אם	 אותם	 העניים	 שמונטיפיורי	 קיווה	‬
                        ‫פונו	ובנו	את	בתי	שכונת	׳בני	משה׳‪	,‬שהייתה	סמוכה	‬         ‫לסייע	 להם	 יפונו	 מן	 המגרש	 שקנה	 הוא	 עצמו	 בדיוק	‬

                                                          ‫למאה	שערים	מדרום‪	.‬‬     ‫לשם	כך‪	,‬והמפנים	לא	יהיו	אלא	יורשי	השר	עצמם‪	...‬‬
                        ‫בעניין	 המגרש	 בכרם	 משה	 ויהודית	 הגיעו	 הצדדים	‬       ‫בניסיון	 לסכל	 את	 תכניתם	 של	 סבאג—מונטיפיורי	‬
                        ‫לבסוף	למעין	פשרה	והסכימו	שבמקום	תיבנה	שכונה	‬            ‫ונציגיו	 לפינוי	 העניים	 מן	 השטח‪ 	,‬מינו	 כמה	 אישים	‬
                        ‫חדשה	 לחלוטין‪ 	,‬שתתוכנן	 כראוי	 ושמתיישביה	 יזכו	‬       ‫ירושלמים	את	יוסף	נבון	ביי	לנציגם	בטיפול	בפרשה‪	.‬‬
                        ‫לסיוע	 כספי	 לרכישת	 מגרשיהם	 ולבניית	 בתיהם‪	.‬‬          ‫נבון	שלח	ללונדון	מכתבי	תביעה	מחודשת	על	השטח‪	,‬‬
                        ‫בהתאם	לאותו	הסכם	החליטו	סבאג—מונטיפיורי	ונציגיו	‬        ‫וטען	שליורשי	השר	אין	כל	זכות	חוקית	עליהם‪	.‬סבאג—‬
                        ‫לפנות	 בבקשת	 סיוע	 ל׳קרן	 מזכרת	 משה	 מונטיפיורי׳‪	,‬‬    ‫מונטיפיורי‪	,‬שהבין	שבירושלים	מתחוללת	סערה	סביב	‬
                        ‫קרן	 צדקה	 שהוקמה	 ב—‪ 	1874‬במלאות	 תשעים	 שנה	‬          ‫העניין‪ 	,‬החליט	 לוותר	 על	 זכותו	 הבלעדית	 על	 השטח	‬
                        ‫למשה	 מונטיפיורי‪ 	,‬ושסייעה	 בין	 השאר	 בבניית	‬          ‫ואף	 חתם	 על	 הסכם	 לסייע	 בעתיד	 לבניית	 השכונה	‬
                        ‫השכונות	אהל	משה	ומזכרת	משה	בירושלים	ב—‪	.1883‬‬            ‫עליו‪ 	.‬וכך	 נזכר	 לימים	 יוסף	 נבון	 ביי‪ 	,‬נציגם	 של	 יהודי	‬

                                                                                                ‫ירושלים‪	,‬בתהליך	שהוביל	להסכם	זה‪	:‬‬

‫‪59‬‬
   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65