Page 65 - חלומות ורוח משכנות שאננים 1860-2010 / ראובן גפני

‫לקבל את רשותם המפורשת של ועדי שתי השכונות‪ 8.‬‬ ‫מבחינה חברתית נודעה השכונה כקהילה חמה‪ ,‬‬ ‫ישראל משה רוזנטל‪ ,‬‬
‫אכן‪ ,‬עשרות שנים פעלו בשכונה רק שני בתי הכנסת ‬ ‫מלוכדת ומגובשת‪ ,‬שתושביה נהנים לסייע זה לזה‪ ,‬‬ ‫נכדו של שלמה פ״ח ‬
‫המקוריים שתוכננו ונבנו בה בראשיתה‪ :‬אחד ספרדי ‬ ‫לשמוח זה עם זה‪ ,‬ובעת הצורך גם להתאבל בצוותא‪ .‬‬ ‫רוזנטל‪ ,‬ממחדשי היישוב ‬
‫ואחד אשכנזי‪ .‬האשכנזי חולק לשני מנייני תפילה ‬ ‫הסופר יעקב יהושע‪ ,‬שגדל בשכונה והתגורר בה ‬ ‫האשכנזי בירושלים‪ ,‬היה ‬
‫נפרדים‪ ,‬האחד לחסידים והאחר למתנגדים‪ .‬רק ‬ ‫בראשית המאה העשרים‪ ,‬זוכר גם את מחויבותם ‬ ‫בעליו של בית בימין משה ‬
‫בראשית שנות החמישים‪ ,‬עם כניסתה של אוכלוסיית ‬ ‫הרבה של תושבי ימין משה לירושלים‪ ,‬כמו גם לדמותו ‬ ‫ברחוב נתן ‪ .60‬בצוק ‬
‫העולים מארצות המזרח לשכונה‪ ,‬נתעורר צורך בבית ‬ ‫של רוכש הקרקע שעליה נבנתה שכונתם ‪ -‬משה ‬ ‫העתים נאלץ למכור ‬
‫כנסת נוסף‪ ,‬ובפעם הראשונה זה חמישים שנה נוסד ‬ ‫מונטיפיורי‪ .‬הוא זכר שכמה מן התושבים תלו על קיר ‬ ‫את ביתו‪ ,‬ובכדי להפיק ‬
‫בית כנסת חדש בימין משה‪ ,‬הוא בית הכנסת הספרדי ‬ ‫ביתם רקמה של הפסוק ׳אם אשכחך ירושלים תשכח ‬ ‫ממנו את מרב הרווחים ‬
‫הקטן ׳ישמח משה׳‪ ,‬המצוי בקצה הצפון—מזרחי של ‬ ‫ימיני׳‪ ,‬כפי שעשה מונטיפיורי באחוזתו ברמסגייט‪ ,‬‬ ‫החליט למסור אותו לזוכה ‬
‫בהגרלה שערך ב—‪ ,1922‬‬
‫ימין משה‪ .‬‬ ‫הרחוקה מירושלים אלפי מילין‪ .‬‬ ‫בין רוכשי כרטיסים אשר ‬
‫עד בניית בית הכנסת הראשון חלפו שנים אחדות‪ ,‬‬ ‫יותר מבכל מקום אחר עוצבו חיי הקהילה בימין משה ‬ ‫מחיר כל אחד מהם היה ‬
‫שבמהלכן היו זקוקים בני השכונה למקום תפילה זמני‪ .‬‬ ‫בבתי הכנסת שהוקמו בה ואלה היו בתוך זמן קצר ‬ ‫דולר אחד‪ .‬בסופו של דבר ‬
‫המבנה שנבחר למלא תפקיד זה היה בולט במיוחד‪:‬‬ ‫לא עזב רוזנטל את ביתו‪ ,‬‬
‫למרכזים השכונתיים המוכרים והפעילים ביותר‪ .‬‬ ‫ונראה כי הזוכה בהגרלה ‬
‫משכנות שאננים והטחנה הסמוכה לה‪ ,‬הוקמו בשנת‬ ‫קיבל את הפרס במזומן‪ .‬‬
‫‪ ,1860‬דהיינו שלושים שנה לפני התחלת בנייתה של‬ ‫מרכזים קהילתיים‪ :‬בתי הכנסת בימין משה‬
‫ימין משה‪ .‬לפיכך קבעו בני החברה את מקום תפילתם‬ ‫‪ .8‬תקנות רחוב יהודית‪ ,‬‬
‫בטחנת הקמח‪ .‬כנפיה של זו חדלו להסתובב ולגלגל את‬ ‫בשני ספרי התקנות של שני חלקי השכונה‪ ,‬מובעת ‬ ‫עמ׳ ‪ .11‬‬
‫במפורש התחייבותם של בני השכונה לבנות בה מבני ‬
‫אבני הריחיים והטחנה עמדה בודדה ושוממה‪9.‬‬ ‫ציבור ובתי כנסת משותפים‪ .‬בתקנות נקבע גם כי ‬ ‫‪ .9‬יהושע‪ ,‬שכונות ‬
‫לבני השכונה אין רשות להוסיף ולייסד במקום בתי ‬ ‫בירושלים‪ ,‬עמ׳ ‪ .176‬‬
‫הבחירה בבניין טחנת הקמח דווקא‪ ,‬מלבד היותה פתרון ‬ ‫כנסת נוספים על השניים המתוכננים במקור בלי ‬ ‫‪ .10‬תוספתא‪ ,‬מגילה ג‪ ,‬יד‪ .‬‬
‫קרוב ונוח‪ ,‬מילאה גם אחר עיקרון הלכתי משמעותי‪ :‬‬

‫׳אין בונין בית כנסת אלא בגובהה של עיר׳‪ 10.‬‬
‫לאחר שנים אחדות פנו התושבים להקים בית כנסת ‬
‫של קבע‪ ,‬ולצורך זה תרם כל אחד סכום כסף נאה‪ .‬‬
‫מקומו של בית הכנסת נקבע בקצה הדרומי של ימין ‬
‫משה‪ ,‬בסמוך למשכנות שאננים‪ .‬תכנון בית הכנסת ‬
‫היה מקורי‪ :‬ארון הקודש נקבע בפינתו הצפון—מזרחית‪ ,‬‬
‫הבימה במרכז האולם‪ ,‬באלכסון‪ ,‬והקהל כיוון אף הוא ‬
‫בתפילת העמידה לפינת בית הכנסת‪ .‬בית הכנסת‪ ,‬‬
‫שעדיין עומד על תלו‪ ,‬גדול למדי‪ ,‬והבימה בנויה ‬

‫‪64‬‬