Page 70 - חלומות ורוח משכנות שאננים 1860-2010 / ראובן גפני
P. 70

‫במחצית	השנייה	של	שנות	השלושים	נפגעה	השכונה	‬               ‫קו הגבול המסתמן‪ :‬אירועים ביטחוניים‬
                             ‫פעמים	אחדות	מיריות	שכוונו	אליה	כחלק	ממאורעות	‬                                     ‫בימין משה‬
                             ‫הדמים	(׳המרד	הערבי׳)	שהתרחשו	בכל	רחבי	הארץ‪	,‬‬
                             ‫ובאחת	 ההזדמנויות	 נפגע	 גם	 בית	 הכנסת	 הספרדי	‬        ‫כמו	שכונות	נוספות	שהוקמו	בירושלים	בשלהי	המאה	‬
                             ‫של	 השכונה	 מפגיעה	 ישירה‪ 	.‬כתוצאה	 מההתקפות	‬           ‫התשע	 עשרה‪ 	,‬התמודדה	 ימין	 משה	 כבר	 בראשיתה	‬
                             ‫החוזרות	 והנשנות	 על	 השכונה	 ובתיאום	 עם	 מפקדת	‬       ‫עם	 בעיות	 ביטחון‪ 	,‬שנבעו	 בעיקר	 מהיותה	 מבודדת	‬
                             ‫ה׳הגנה׳	 נקבעו	 בשכונה	 כמה	 ׳סליקים׳	 (מחבואים	‬        ‫יחסית	 לשאר	 השכונות	 ומהיותה	 קרובה	 במיוחד	‬
                             ‫לנשק)‪ 	,‬שבהם	 הוטמנו	 כלי	 נשק	 שנועדו	 לשמש	 את	‬       ‫לבתים	 ערביים‪ 	,‬הן	 על	 הר	 ציון	 הן	 סמוך	 יותר‪ 	,‬סביב	‬
                             ‫מגני	 השכונה	 בשעת	 הצורך‪ 	.‬אפילו	 בבית	 הכנסת	‬
                             ‫הספרדי‪	,‬בתוככי	ארון	הקודש‪	,‬נקבע	מקומו	של	אחד	‬                   ‫רחוב	אמיל	בוטה	ו׳בית	הקונפדציה׳	של	ימינו‪	.‬‬
                                                                                     ‫יעקב	 יהושע	 מספר	 כי	 בראשית	 קיומה	 של	 השכונה	‬
                                                              ‫הסליקים	השכונתיים‪	18.‬‬  ‫ניסו	תושביה	למנוע	את	הבעיות	הביטחוניות	הצפויות	‬
                             ‫בשלהי	 ‪ 	,1947‬לאחר	 החלטת	 האו״ם	 על	 הקמת	 שתי	‬        ‫במקום	באמצעות	כריתת	ברית	עם	בני	משפחת	דג׳אני	‬
                             ‫מדינות	בארץ—ישראל‪	,‬החלה	ימין	משה	סופגת	פגיעות	‬          ‫הערבית‪ 	,‬שהתגוררה	 על	 הר	 ציון	 ומונתה	 לאחראית	‬
                             ‫קשות	 ורציפות	 מצד	 התושבים	 הערבים	 שהתגוררו	‬          ‫לביטחונה	 של	 השכונה‪ 	16.‬בריתות	 דומות	 נכרתו	‬
                             ‫בעיר	העתיקה	ובסביבתה‪	,‬ובראשית	‪	1948‬ניסו	הכוחות	‬         ‫בשכונות	רבות	אחרות	ששומרים	ערבים	הופקדו	בהן	‬
                             ‫הערביים	לפרוץ	אל	בתי	השכונה	כמה	וכמה	פעמים‪	.‬‬            ‫על	 הגנת	 התושבים	 היהודים‪ 	.‬כך	 היה	 עד	 מלחמת	‬
                             ‫במהלך	 פברואר‪ 	,‬בהמלצת	 כוחות	 ההגנה	 העבריים	‬
                             ‫המקומיים‪	,‬נטשו	כמעט	כל	תושבי	השכנה	את	בתיהם	‬                              ‫העולם	הראשונה	ולעתים	גם	אחריה‪	.‬‬
                             ‫ועברו	 להתגורר	 בשכונות	 אחרות‪ 	19.‬כך	 תמה	 תקופה	‬      ‫לאחר	 מאורעות	 תרפ״ט‪ 	,‬שבמהלכן	 הותקפה	 גם	 ימין	‬
                             ‫בקורותיה	של	ימין	משה‪	,‬ולאחר	המלחמה	היא	עתידה	‬           ‫משה	 בידי	 ערבים‪ 	,‬החליטו	 חברי	 ועד	 השכונה	 לבנות	‬
                                                                                     ‫בפתחי	 השכונה	 חמישה	 שערי	 ברזל‪ 	.‬השערים	 ננעלו	‬
                                      ‫לשנות	את	אופייה	ואת	דמותה	מקצה	לקצה‪	.‬‬          ‫בכל	 לילה	 ועם	 החומה	 שהקיפה	 את	 כרם	 משה	‬
                                                                                     ‫ויהודית	מאז	רכישת	הקרקע	מנעו	את	הגישה	לשכונה	‬
                                                                                     ‫בשעות	 החשכה‪ 	.‬במקביל	 אורגנה	 בשכונה	 שמירה	‬
                                                                                     ‫קבועה	בשכר‪	,‬ובלילות	היה	השומר	סובב	בין	הבתים	‬

                                                                                                         ‫והחצרות	ומוודא	כי	הכול	כשורה‪	17.‬‬

       ‫‪	 .16‬יהושע‪	,‬שכונות	‬
   ‫בירושלים‪	,‬עמ׳	‪.141‬‬
‫‪	 .17‬דסה‪	,‬ספרד	וירושלים‪	,‬‬

               ‫עמ׳	‪	.51‬‬
          ‫‪	 .18‬שם‪	,‬עמ׳	‪	.52‬‬
       ‫‪	 .19‬יזרעאל‪	,‬שכונה	‬
     ‫במערכה‪	,‬עמ׳	‪.89‬‬

 ‫‪69‬‬
   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75