Page 68 - חלומות ורוח משכנות שאננים 1860-2010 / ראובן גפני

‫‪ .14‬יהושע‪ ,‬שכונות ‬ ‫השכונה לשלם עבור הבנייה הציבורית המשותפת‪ ,‬אך ‬ ‫בית הכנסת הספרדי עמד במרכז החיים של חלקה ‬
‫בירושלים‪ ,‬עמ׳ ‪.177‬‬ ‫את עיקר הכסף לבניית בית הכנסת ולעיצובו הנאה ‬ ‫הספרדי של ימין משה‪ ,‬וסביבו רחשו חיי השכונה‪ .‬‬
‫‪ .15‬בינדר‪ ,‬מוליך לימין ‬ ‫תרמו אישים שונים‪ ,‬הן בארץ—ישראל והן מחוצה לה‪ .‬‬ ‫התושבים כולם עשו את דרכם לבית הכנסת פעמים ‬
‫מקומו של בית הכנסת‪ ,‬שנקרא ׳בית ישראל׳ על שם ‬ ‫אחדות בכל יום‪ ,‬ובימי שבת וחג שהו במקום שעות ‬
‫משה‪ ,‬עמ׳ ‪ .13‬‬ ‫אחד התורמים הראשיים לבניינו‪ ,‬אמנם לא נקבע ‬ ‫ארוכות גם לא בשעת התפילה‪ .‬הם השקיעו זמן וממון ‬
‫במרכז השכונה כמקובל ואף לא בחלקה הגבוה ‬ ‫רב בטיפוחו ובניקיונו‪ ,‬ולשם כך מונה בראשית המאה ‬
‫ביותר אלא סמוך לגבולה המזרחי‪ ,‬אך למיקום זה נודע ‬ ‫העשרים יוסף פרץ לש ָמּש בית הכנסת האחראי על ‬
‫יתרון גדול‪ ,‬שכן מחלונותיו אפשר היה לצפות בקלות ‬ ‫הפעלתו היום יומית‪ .‬בצמוד לבית הכנסת נבנה גם ‬
‫לעבר העיר העתיקה הקרובה—רחוקה‪ .‬אגדה מקומית ‬ ‫בית מדרש קטן‪ ,‬ששימש הן בית כנסת נוסף שמדי ‬
‫קבעה כי בית הכנסת נבנה על בסיס חורבותיו של ‬ ‫יום התפללו בו תפילת שחרית עם הנץ החמה‪ ,‬הן ‬
‫מבנה קודם‪ ,‬שבנו משה מונטיפיורי ורעייתו לשימושם ‬ ‫עזרת נשים נוספת בתפילות השבת והחג‪ .‬בשאר ‬
‫ימות השבוע שימש המקום ישיבה קטנה‪ ,‬שהרבנים ‬
‫האישי‪ ,‬אולם נראה שאגדה זו אינה מבוססת‪ .‬‬ ‫והזקנים שהתגוררו בשכונה למדו בה‪ .‬בית המדרש ‬
‫בתוך שנים אחדות נעשה בית הכנסת ׳בית ישראל׳ ‬ ‫היה פתוח בכל שעות היממה והלימודים בו התקיימו ‬
‫למרכזה המובהק והחשוב ביותר של השכונה ‬ ‫במשמרות‪ .‬לא אחת‪ ,‬מספרים‪ ,‬משך אליו המקום ‬
‫האשכנזית וסביבו התפתחו החיים בה בשנים ‬ ‫החמים והמואר גם חיילים טורקים‪ .‬הם ביקשו לשבת ‬
‫הראשונות‪ .‬למשל‪ ,‬אחת הבעיות הראשונות שעמן ‬
‫נאלצו בני השכונה להתמודד הייתה שליחת ילדיהם ‬ ‫בו דקות אחדות‪ ,‬והיו אף זוכים לספל קפה‪14...‬‬
‫הקטנים ברגל אל מוסדות החינוך והישיבות בעיר ‬ ‫בדומה לחלקה הספרדי של השכונה‪ ,‬גם בתקנות ‬
‫העתיקה‪ .‬לאחר שנים אחדות שבהן כיתתו הילדים ‬ ‫האשכנזיות הוכרזו מראש המטרה להקים בשכונה ‬
‫את רגליהם מדי יום החליטו בני השכונה לייסד תלמוד ‬ ‫בית כנסת מרכזי והאיסור לבנות בית כנסת נוסף על ‬
‫תורה מקומי קטן בבית הכנסת האשכנזי בימין משה‪ .‬‬
‫בית הכנסת הנאה עמד במרכז ההוויה השכונתית גם ‬ ‫זה שיבנו כלל התושבים האשכנזים במשותף‪ .‬‬
‫בהקשרים אחרים‪ .‬נערכו בו אירועים וכינוסים של בני ‬ ‫הבתים הראשונים בחלקה האשכנזי של השכונה ‬
‫אמנם הוקמו כבר באמצע שנות התשעים של המאה ‬
‫השכונה וכמובן גם שיעורי תורה רבים‪ .‬‬ ‫התשע עשרה‪ ,‬אולם בית הכנסת נבנה שנים אחדות ‬
‫כמו השכונה כולה‪ ,‬כולה הושפעה גם התנהלותם ‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬ובנייתו הסתיימה ככל הנראה בשנת ‬
‫של שני בתי הכנסת בימין משה מן המצב הביטחוני ‬ ‫תרנ״ט (‪ .)1899‬אחד התושבים שלקחו על עצמם ‬
‫המשתנה בשכונה‪ .‬משכונה שלווה ורגועה בראשית ‬ ‫את גיוס הכסף לבניית בית הכנסת היה ר׳ שלמה ‬
‫תקופת המנדט הבריטי היא הפכה בשנות השלושים ‬ ‫זלמן פרוש‪ ,‬מן העסקנים החשובים של הקהילה ‬
‫והארבעים לשכונה הנאבקת באופן כמעט מתמיד עם ‬ ‫האשכנזית בירושלים באותה התקופה‪ 15.‬כמו בבית ‬
‫הכנסת הספרדי‪ ,‬גם באחיו האשכנזי נתבקשו תושבי ‬
‫סביבתה ממזרח‪ ,‬מצפון ולעתים גם מדרום‪ .‬‬

‫‪67‬‬