Page 64 - חלומות ורוח משכנות שאננים 1860-2010 / ראובן גפני

‫במפה התלת—ממדית של ‬ ‫למשפחות‪ .‬חלקן התגוררו בשכונה בתנאי שכירות ‬ ‫השנים הראשונות לקיומה ובמידת מה גם לאחר מכן‪ ,‬‬
‫שטגמילר (מינכן‪ )1928 ,‬‬ ‫במשך תקופה ארוכה‪ .‬‬ ‫עד מלחמת העצמאות‪ ,‬הייתה רב—עדתית‪ ,‬שבחלקה ‬
‫הגדול השתייכה למשפחות ה׳אצולה׳ הספרדית ‬
‫נראים בתיהן השלווים של ‬ ‫השכונה נודעה לא רק בחכמתם ובייחוסם של ‬ ‫והאשכנזית בקרב בני היישוב היהודי בירושלים‪ .‬‬
‫השכונות על גדות גיא בן ‬ ‫תושביה‪ ,‬כי אם גם ביופייה הרב ובמראה המרהיב ‬ ‫בין דיירי השכונה היו באותן השנים אף כמה וכמה ‬
‫הינום וברכת הסולטאן‪ ,‬‬ ‫הנשקף ממנה‪ ,‬נופי ירושלים העתיקה וגיא בן הינום‪ .‬‬ ‫רבנים ידועי שם‪ ,‬ובזכותם היא הייתה למוקד משיכה ‬
‫בשטח שהוא עדיין פתוח ‬
‫ברובו וטבול בירק‪ .‬‬ ‫כך תיאר אותה לימים יצחק שפירא‪ :‬‬ ‫לרבים‪ ,‬תושבים ומבקרים כאחד‪ .‬‬
‫בין המשפחות הספרדיות שהתגוררו בשכונה ‬
‫‪ .7‬שפירא‪ ,‬מחוץ לחומה‪ ,‬‬ ‫השכונה עושה רושם נעים בניקיונה ובשאננותה‪.‬‬ ‫בראשית המאה העשרים אפשר היה למצוא למשל ‬
‫עמ׳ ‪ .13-12‬‬ ‫בתי מלאכה ומסחר אין בה‪ ,‬מלבד כמה חנויות מכולת‬ ‫את בני משפחות מיוחס‪ ,‬דאסה‪ ,‬ג׳יניאו‪ ,‬פיזנטי‪ ,‬‬
‫דלות‪ .‬מקיפים את השכונה חמשה שערי ברזל ]‪[...‬‬ ‫מזרחי‪ ,‬יהושע ורבות אחרות‪ .‬עם דיירי השכונה נמנו ‬
‫רושם נעים במיוחד עושה בית הכנסת המפואר של‬ ‫הרבנים בן ציון קואינקה‪ ,‬יעקב דאסה‪ ,‬יצחק בדאהב‪ ,‬‬
‫הספרדים‪ .‬עוד בדרוך כף רגלך על מפתן הבית הנך‬ ‫חזקיה שבתי יהושע‪ ,‬חכם דוד ג׳יניאו ואחרים‪ .‬‬
‫עומד ומשתאה‪ :‬מהיכן באה תבנית מהודרת של בית‬ ‫בצדה האשכנזי של השכונה התגוררו אחדים מבני ‬
‫מקדש מעט זה לתוך השכונה הפעוטה? ]‪ [...‬נכס משיב‬ ‫משפחות שחור‪ ,‬רוזנטל‪ ,‬פרוש‪ ,‬ואחרים‪ ,‬וביניהם גם ‬
‫נפש הוא גם הגן שסודר בחצר טחנת הרוח‪ .‬גן זה‪ ,‬היחיד‬ ‫הרב בן ציון יאדלר‪ ,‬׳המגיד הירושלמי׳ הנודע ורבה ‬
‫בסביבה כולה‪ ,‬על פרחיו וסוכות המרגוע שלו‪ ,‬מרהיב‬ ‫של השכונה עד מלחמת העצמאות‪ ,‬הרב משה לייב ‬
‫את העין ביופיו‪ .‬מבקרים בו יהודים‪ ,‬ערבים ואנגלים‪7.‬‬ ‫שחור וההיסטוריון הירושלמי הנודע פנחס גרייבסקי‪ .‬‬
‫השכונה‪ ,‬שאופייה הספרדי הלך והתבלט עם ‬
‫השנים‪ ,‬שמרה על תדמיתה לאורך השנים‪ ,‬ומשנמנו ‬
‫יהודי ירושלים פעם נוספת ב—‪ 1939‬נמצא שבימין ‬
‫משה מתגוררים כ—‪ 800‬איש‪ ,‬בהם כ—‪ 550‬ספרדים‪ ,‬‬
‫כ—‪ 190‬אשכנזים‪ ,‬ועוד כמאה תושבים משאר ‬
‫העדות המזרחיות בירושלים‪ .‬לפיכך נשמעה ‬
‫בסמטאות השכונה בעשרות השנים הראשונות של ‬
‫המאה העשרים בעיקר שפת הלדינו‪ ,‬שבה שוחחו ‬
‫התושבים הספרדיים זה עם זה‪ ,‬בה שרו ובה גם ‬
‫למדו תורה בבית הכנסת הספרדי של השכונה‪.‬‬
‫בהקשר זה מעניין לציין כי עשרות שנים נותרו דירות ‬
‫רבות בחלקה הספרדי של השכונה בבעלות רשמית ‬
‫של ׳ועד עדת הספרדים׳ בירושלים‪ ,‬והוא השכירן ‬

‫‪63‬‬