Page 81 - חלומות ורוח משכנות שאננים 1860-2010 / ראובן גפני
P. 81
ב— 23במרס .1948המכונית חדרה לשולי השכונה הביצורים עבדו תחילה הלוחמים עצמם ומאוחר יותר תצלומי הטחנה שצולמו
ואפילו התפוצצה ,אך לא גרמה לאבדות בנפש . חברת סולל בונה ,שאנשיה עבדו תוך סיכון עצמי פעם לאחר אפריל 1948מעידים
עם זאת היא עודדה את אחרוני התושבים שנאחזו על הפיצוץ שהתרחש
אחר פעם . בה :הכנפיים מעוקמות
בבתיהם לעזוב את האזור עד שוך הקרבות . אחת העמדות המבוצרות שבנו כוחות ה׳הגנה׳ באזור ובראשה נראים שרידי
השבועיים שקדמו להכרזת העצמאות היו קשים הוצבה בראש טחנת הקמח ושלטה ביעילות על כל הבטון של עמדת המקלע
במיוחד .פעם אחר פעם ניסו הערבים להמטיר אש על סביבותיה .אך עד מהרה צדה זו את עינו של הנציב שישבה בה .במצב זה
השכונה ולגרום לעזיבת מגניה ,לקראת קרבות היום העליון סר אלן קנינגהם בעת שיצא מתפילת יום נותרה הטחנה ,עדות
שאחרי ההכרזה המתוכננת וסיום המנדט הבריטי ,אך ראשון בכנסיית סנט אנדרוז ,הסמוכה לשכונה ,מדרום . דוממת למאבק בין יהודים ,
בלא הועיל .עם פינויה של העמדה הבריטית הקרובה קנינגהם הופתע לראות את עמדת הבטון ש׳צמחה׳ ערבים ובריטים בימי
ביותר לשכונה ,ב׳בית עבדאללה׳ ,השתלטו עליה מגני על כיפת טחנת הקמח ועל פי הוראתו הסירו אותה המלחמה ,עד לשיקומה
ימין משה ושיפרו לאין ערוך את מצבם האסטרטגי חבלנים בריטים תוך מאמץ רב לא לפגוע במבנה בשנות השישים .
באזור .בה׳ באייר תש״ח השתלטו לוחמי ה׳הגנה׳ גם הטחנה עצמו ,שנחשב בעיני הבריטים למונומנט
על שאר המרחב הבריטי ,כולל רחוב המלך דוד והמלון היסטורי ייחודי בעל עבר בריטי בדמותו של משה
שבו ,וביום שלמחרת הניסו את הלוחמים הערבים גם מונטיפיורי ...העמדה אמנם הוקמה מחדש זמן קצר
מעמדותיהם ב׳בית טאנוס׳ ובמרכז המסחרי .מכאן
ואילך הוטב עד מאוד מצבה הביטחוני של השכונה . לאחר מכן ,אם כי מתחת לכיפה ולא מעליה .
תקריות הירי אמנם נמשכו באופן זה או אחר עד באותם החודשים המשיכו היריות והצליפות המזדמנות
שלהי ,1948אך היא לא הייתה מאוימת עוד מקרוב , על השכונה ומפעם לפעם אף עשו הערבים מאמץ רב
יותר ,דוגמת הניסיון להחדיר לשכונה מכונית תופת
80