Page 86 - חלומות ורוח משכנות שאננים 1860-2010 / ראובן גפני

‫ביקור האפיפיור פאולוס ‬ ‫הרב פרנק סייע לעולי טורקיה בשיפוץ בית הכנסת ‬ ‫התושבים חיו בצפיפות ניכרת ודירות רבות חולקו כל ‬
‫השישי בירושלים ב—‪ ,1964‬‬ ‫שלהם ואף התפלל בו בעצמו לעתים מזומנות‪ .‬‬ ‫אחת בין שתיים או שלוש משפחות‪ .‬כאמור‪ ,‬בשנים ‬
‫החיים בשכונה לא היו קלים כלל‪ ,‬הן מבחינה ‬ ‫הראשונות היו מרבית העולים יוצאי טורקיה‪ ,‬ואולם ‬
‫סיפק למדינת ישראל ‬ ‫ביטחונית והן מבחינה תשתיתית וחברתית‪ .‬כעשרים ‬ ‫היו גם עולים מעיראק‪ ,‬מכורדיסתן ומפרס‪ ,‬וגם ‬
‫הזדמנות לסלול כביש ‬ ‫תושבים נהרגו בתקריות אש שהתחוללו בשכונה ‬
‫אל הר ציון בטענה שהוא ‬ ‫ובסביבתה בשנים ‪ ,1967—1954‬ומפעם לפעם התחוללו ‬ ‫קבוצת עולים אשכנזים‪ ,‬בעיקר מרומניה‪ .‬‬
‫ישרת את מסע הצליינות ‬ ‫גם ׳ימי קרב׳ ותקריות חריפות משני צדי הקו העירוני ‬ ‫העולים המזרחיים התרכזו בעיקר סביב בית הכנסת ‬
‫של האפיפיור‪ .‬סלילת ‬ ‫הירושלמי‪ .‬על הקשיים הכלכליים והחברתיים באותה ‬ ‫הספרדי הגדול‪ ,‬בפינת רחוב מלכי של ימינו‪ ,‬בעוד ‬
‫הכביש בסמוך לימין משה ‬ ‫העת מעיד בין השאר מאבקם של אנשי השכונה ‬ ‫האשכנזים‪ ,‬מיעוטם ותיקים ומרביתם עולים‪ ,‬התרכזו ‬
‫היטיבה מעט את מצבה ‬ ‫במוסדות על זכותם לקבורה חינם‪ ,‬מאבק שבמהלכו ‬ ‫סביב בית הכנסת האשכנזי הישן בית ישראל‪ ,‬שפעל ‬
‫של שכונת הגבול והגדילה ‬ ‫אף איימו לקבור את מתיהם בעצמם‪ .‬לבסוף הקימו ‬ ‫כל השנים מאז ייסודו כמעט ברציפות‪ .‬את החיים ‬
‫את מספר המבקרים בה ‬ ‫התושבים את ה׳חברא קדישא׳ לעולי טורקיה בימין ‬ ‫הדתיים בשכונה הוביל רב השכונה באותן שנים‪ ,‬‬
‫בדרכם להר‪ .‬בתצלום ‬ ‫שרגא פייבל פרנק‪ ,‬שלמרות היותו אשכנזי היה מקובל ‬
‫נראית השכונה מכיוון ‬ ‫משה‪ ,‬והיא פעלה כמה עשרות שנים‪ .‬‬ ‫ואהוב מאוד גם על הקהילה הספרדית בשכונה‪ .‬‬
‫הכביש‪ ,‬על האספלט ‬

‫החדש והטרי‪.‬‬

‫‪85‬‬