Page 87 - חלומות ורוח משכנות שאננים 1860-2010 / ראובן גפני

‫הגרמנית או לבית הספר ׳ממילא׳ בשכונה הסמוכה‪ .‬‬ ‫בשנות החמישים הוקם בשכונה בית כנסת ספרדי ‬ ‫‪ .1‬יפה‪ ,‬ימין משה‪ ,‬עמ׳ ‪ .65‬‬
‫למרות תנאי הפתיחה הקשים והמצב הביטחוני הבעייתי ‬ ‫נוסף‪ ,‬הוא בית הכנסת הקטן ׳ישמח משה׳‪ ,‬הפועל גם ‬
‫עד מאוד השתפר במהלך השנים מצבה של השכונה ‬ ‫היום בסמוך לבית הכנסת האשכנזי בחלקה הצפוני ‬
‫כתוצאה ממדיניות השקעה מכוונת של העירייה‪ ,‬‬ ‫של ימין משה‪ .‬מלבד בתי הכנסת נוסדו בשכונה גם ‬
‫שחששה מאוד מנטישתם של התושבים את ימין משה ‬ ‫חנות מכולת בהנהלתו של יוסף מלכי‪ ,‬בית מרחץ ‬
‫ואת משכנות שאננים‪ .‬נטישה כזו הייתה מביאה לבעיות ‬ ‫ומקווה‪ .‬אלו שירתו את כלל תושבי השכונה עד ‬
‫ביטחוניות קשות על קו הגבול‪ ,‬הרגיש והעדין בלאו הכי‪ .‬‬ ‫שבתיהם חוברו למערכת של מים זורמים כעבור שנים ‬
‫ב—‪ 1952‬ביקר בשכונה שאר בשרו של משה ‬ ‫רבות‪ .‬בבית המרחץ התחוללה באחד הימים שרפה ‬
‫מונטיפיורי‪ ,‬בנימין סבאג—מונטיפיורי‪ ,‬ולקראת ביקורו ‬ ‫אימתנית‪ ,‬שאיימה להסתיים באסון‪ ,‬כמו שסיפר לימים ‬
‫הייתה ההתרגשות רבה במיוחד‪ .‬אירוע חשוב אחר ‬
‫התרחש ב—‪ :1964‬ביקורו של האפיפיור פאולוס השישי ‬ ‫אליעזר מלכי‪ ,‬בנו של יוסף מלכי‪ :‬‬
‫בירושלים‪ .‬לקראת בואו נסלל ׳כביש האפיפיור׳ המוביל ‬
‫אל הר ציון‪ ,‬וכך נעשה האזור כולו נגיש יותר מבחינה ‬ ‫זו היתה טרגדיה של ממש‪ :‬יום שישי אחד‪ ,‬יום טבילתם‬
‫תיירותית וכלכלית כאחד‪ .‬מאז‪ ,‬זוכרים ותיקי השכונות‪ ,‬‬ ‫של הגברים זה היה‪ ,‬היתה תקלה בגוף החימום של דוד‬
‫היו הביקורים התיירותים בשכונה לאירוע נפוץ יותר‪ ,‬‬ ‫המים בבית המרחץ‪ ,‬ולפתע עלה הכל בלהבות‪ .‬איש לא‬
‫ותושבי השכונות החלו להביט קדימה בתקווה‪ .‬תקוותם ‬ ‫ידע שאבא וסבא נמצאים בפנים‪ ,‬ולא היתה גישה למכבי‬
‫אכן התממשה לבסוף‪ ,‬במהלך מלחמת ששת הימים‪ .‬‬ ‫אש להגיע למקום‪ ,‬בגלל היעדר אפשרות כניסה לרכב‬
‫בראשית המלחמה הוצבו כוחות גדולים באזור קו ‬
‫הגבול העירוני של ירושלים‪ ,‬בכלל זה בימין משה ‬ ‫הכיבוי לתוך השכונה‪1.‬‬
‫ובמשכנות שאננים‪ .‬הם איישו תחילה בעיקר את עמדות ‬
‫ה׳הגנה׳ הוותיקות בשכונה‪ ,‬שנותרו על מקומן מאז ‬ ‫לבסוף חדרו כמה גברים מתושבי השכונה אל בית ‬
‫ימי מלחמת העצמאות‪ ,‬והתכוננו לכל תרחיש אפשרי ‬ ‫המרחץ כשמסכות על פניהם ותוך סיכון חייהם חילצו ‬
‫שיתפתח סביבה‪ .‬במהלך המלחמה עצמה זינקה מימין ‬ ‫את הלכודים‪ .‬לאחר השרפה שוקם בית המרחץ פעם ‬
‫משה פלוגה ד מגדוד ‪ 163‬של החטיבה הירושלמית ‬ ‫נוספת‪ ,‬גם הפעם בסיועו של רב השכונה שרגא פייבל ‬
‫בפיקודו של אלי קדר‪ ,‬בדרכה לטיהור מורדות הר ‬ ‫פרנק‪ .‬לעומת זאת בעיית התחבורה אל השכונה ‬
‫ציון ולפריצה לעיר העתיקה מכיוון שער האשפות‪ .‬‬ ‫לא נפתרה גם לאחר מקרה זה‪ ,‬ומקומה של תחנת ‬
‫עם כיבושה של ירושלים המזרחית בידי חטיבת ‬ ‫האוטובוסים הקרובה ביותר נקבע ליד מלון המלך ‬
‫הצנחנים והחטיבה הירושלמית‪ ,‬נרעשו תושבי השכונה ‬
‫ככל אנשי העיר מאיחודה של ירושלים לעיר אחת‪ ,‬‬ ‫דוד‪ ,‬על רחוב המלך דוד‪ .‬‬
‫ועוד יותר מכך מהפיכת שכונתם בתוך ימים ספורים ‬ ‫ילדי השכונה‪ ,‬רובם בני משפחות דתיות או מסורתיות‪ ,‬‬
‫משכונת ספר מסוכנת על קו הגבול‪ ,‬לשכונה המצויה ‬ ‫התחנכו בבית הספר השכונתי הקטן שנוסד בימין משה ‬
‫בלב ירושלים המאוחדת ומביטה בציפייה לעתידה ‬ ‫ופעל בכמה מבנים וצריפים קטנים בחלקה המזרחי ‬
‫של השכונה‪ ,‬הצופה אל עבר ברכת הסולטאן‪ .‬שמו של ‬
‫ההולך ומתעצב‪ .‬‬ ‫בית הספר היה ׳בית הספר מזרחי ימין משה׳‪ ,‬והוא פעל ‬
‫בשנים ‪ ,1968—1949‬ואז אוחד עם בית הספר ׳יהודה הלוי׳ ‬
‫בשכונת קטמון הישנה‪ .‬הורים ששאפו לחנך את ילדיהם ‬
‫בבתי ספר חילוניים שלחו אותם ל׳בית הילד׳ במושבה ‬

‫‪86‬‬