Page 294 - יוצרות ר' שמואל השלישי ב'
P. 294

‫יוצרות רבי שמואל השלישי‬

‫שלושה גופי יוצר למאורעות בחיי הפרט שרדו בידינו‪ ,‬אף כי איננו יודעים מה היו המאורעות‬
‫הללו‪ .‬שלושת גופי היוצר כתובים במתכונת של גוף יוצר קיקלרי‪ ,‬והם עוסקים כולם בסיפור מעשה‬
‫בראשית כמתחייב על פי מקומו של גוף היוצר בתפילה )פליישר‪ ,‬היוצרות‪ ,‬עמ׳ ‪ .(657‬בפיוטי אמתי‬
‫בר שפטיה )איש דרום איטליה במאה התשיעית( שרדו גופי יוצר דומים שאחד מהם מיועד באופן‬
‫מפורש לשבת חתן )קלאר‪ ,‬מגילת אחימעץ‪ ,‬עמ׳ ‪ ,(62–60‬ומעין זה ׳לשבת חתן׳ מצאנו גם במורשתו‬

                                   ‫של בן ארצו ובן זמנו‪ ,‬זבדיה )דוד‪ ,‬שירי זבדיה‪ ,‬עמ׳ ‪.(60–52‬‬
‫במחרוזת הפזמון החוזרת המשורר חותם באופן מגוון פעם ׳שמואל בן הושענא׳ סתם ופעם‬
‫׳שמואל הרביעי׳‪ ,‬והפיוט השלישי המקוטע והחסר מחרוזת פזמון מיוחס בכותרתו ל׳שמואל‬
‫השלישי׳‪ .‬היצירות מופלאות בשכלולן‪ .‬מן היוצר הראשון ׳ארוממך אדון ואייחדיך׳ נשמר בין השאר‬
‫שריד של דף אחד המחזיק את התחלת היוצר )כתב יד ח(‪ .‬מעברו השני של הדף מפליא מעתיק אחד‬
‫בסיפור שבחיה של היצירה בערבית־יהודית‪] :‬י[וצר לבן הושענא ‪ /‬ל]כ[ל סבת מליח מ]‪ / [..‬ליס‬
‫פי אלדניא מתלה ‪ /‬ולא יקדר אחד יולף ‪ /‬מתלה )=יוצר לבן הושענא ‪ /‬לכל שבת‪ ,‬משובח‪ /...‬אין‬
‫בעולם כמוהו ‪ /‬ולא יוכל אף אחד לחבר ‪ /‬כמוהו‪ .(...‬היצירה אכן משוכללת במיוחד‪ .‬הפייטן נשען‬
‫בפסוקי החיתום של המחרוזות על לשונות תפילה מפורסמים בנחמיה ועל תפילת דוד בדברי הימים‪,‬‬

    ‫והוא מצליח לשלב בפיוטו את לשונות התפילה כולם כסדר‪ ,‬בלא לדלג אף לא על מילה אחת‪.‬‬
‫בגוף היוצר השני‪ ,‬׳אהלל לרם ונישא׳‪ ,‬שמואל הרביעי מצליח לגייס כפסוקי חיתום מקראות‬
‫הפותחים במילת השאלה ׳מי׳‪ .‬מקראות אלה כוללים כולם משפטי שאלה רטוריים המציינים‬
‫התפעלות בלתי מסויגת מפעולות ה׳ בבריאה‪ :‬מי פעל ועשה‪ ,‬מי מדד בשעלו מים‪ ,‬מי פלג לשטף‬
‫תעלה וכן הלאה‪ .‬גם זו נחשבה בוודאי יצירה מפוארת במיוחד‪ ,‬אף כי ייעודה המיוחד אינו נרמז‬

                                                                                     ‫בתוכה‪.‬‬
‫גוף היוצר השלישי מיוחד במינו‪ .‬הוא כתוב כולו בחרוז מבריח אחד ־ ֹו ַח‪ ,‬וחריזת המלעיל שלו‬
‫משרה על הפיוט הזה אווירה סיפורית בעלת איכויות מופלאות‪ .‬פעולות שונות שהיו אמורות להמשיך‬
‫את הנאמר בפתיחת הטורים בצורות פועל מוגדרות מקבלות בהמשך הטור ולקראת חתימתו צורות‬
‫מקור מן הבניין הראשון‪ .‬צורות המקור הללו תורמות את תנועת החולם החוזרת בחריזה‪ .‬מעין‪:‬‬
‫בתוכם תלה ארצות ‪ /‬אבן פינתם לשטוח‪ ,‬חרכי מרום פיתח ‪ /‬חמה ביומם לזרוח‪ ,‬שמהו בגן עדנו ‪/‬‬
‫בה לישב ולארוח וכן הלאה‪ .‬בין הפועל המפורש הפותח את הטורים ובין צורת המקור החותמת‬

                                ‫אותם נמצא הטור השירי מתחלק באופן סימטרי בצזורה בולטת‪.‬‬

                                                                                              ‫א‪ :‬ורשה ‪) 54.22‬יוצר א(‬
                                                                       ‫ב‪ :‬לונדון הספרייה הבריטית ‪) 5557 G.70‬יוצר א(‬

                                                                                      ‫ג‪ :‬ניו יורק אדלר ‪) 3449.3‬יוצר ב(‬
                                                                                     ‫ד‪ :‬קמברידג׳ ‪) T-S H10.20‬יוצר א(‬
                                                                                 ‫ה‪ :‬קמברידג׳ ‪) T-S Misc. 28.67‬יוצר ב(‬
                                                                                    ‫ו‪ :‬קמברידג׳ ‪) T-S NS 234.4‬יוצר ג(‬
                                                                                 ‫ז‪ :‬קמברידג׳ ‪) T-S NS 325.108‬יוצר א(‬
                                                                                  ‫ח‪ :‬קמברידג׳ ‪) T-S AS 127.33‬יוצר א(‬
                                                              ‫ט‪ :‬קמברידג׳ וסטמינסטר קולג׳‪ ,‬ליטורגיקה ‪) II.83‬יוצר א(‬

                                                   ‫‪822‬‬
   289   290   291   292   293   294   295   296   297   298   299