Page 188 - בית תפילה סופי_Neat
P. 188

‫‪ /‬עולי בורסה ‪179 /‬‬

                    ‫הספרדי הראשי לארץ ישראל‪ ,‬וייתכן שאף בסיועו הוענקו להם החדרים הקטנים‪,‬‬
                                                  ‫שהפכו לימים לבית כנסת של יוצאי העדה בירושלים‪3.‬‬

                    ‫בשנת ‪ 1933‬הוצע ל–‪ 15‬משפחות מובילות מבני העדה להעתיק את מקום המפגש‬
                    ‫הקבוע שלהן למבנה המשמש כיום את בית הכנסת‪ ,‬במתחם משפחת בנין שבין רח'‬
                    ‫יפו לרח' הנביאים‪ .‬לאחר שעברו לפעול באותו הבניין‪ ,‬החליטו המשפחות להפוך את‬
                    ‫מקום המפגש לבית כנסת של קבע לעולי בורסה‪ ,‬ותפילתם הראשונה נערכה במקום‬

                                                                            ‫בערב פסח תרצ"ג (‪4.)1933‬‬
                    ‫עם הקמת בית הכנסת שאפו מייסדיו לדמותו במידת האפשר‪ ,‬וחרף גודלו הזעיר‪,‬‬
                    ‫לבית הכנסת גירוש שזכרו מעיר הולדתם‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬החלל הקטן בבית הכנסת‬
                    ‫החדש לא ִאפשר בנייה של תיבה כפולה כמו בבית הכנסת בבורסה עצמה‪ ,‬ובקומה‬
                    ‫השנייה לא כל שכן‪ .‬אך סידורו הפנימי של בית הכנסת אמור לדמות בכל זאת משהו‬
                    ‫מזה המקורי‪ :‬סביב קירות בית הכנסת מוצבות שורות שורות של כיסאות נפרדים‪ ,‬כמו‬
                    ‫בבית הכנסת בבורסה‪ ,‬ואין כל שימוש בספסלים ארוכים‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬גם סביב התיבה‬

                          ‫לכל כיוון פרוסים כיסאות תואמים‪ ,‬ששימשו אף הם את המתפללים במקום‪5.‬‬
                    ‫על אחד מקירות בית הכנסת תלוי שלט בולט במיוחד‪ ,‬המנציח את שמותיהם של ‪15‬‬
                    ‫בעלי המשפחות הראשונות שהקימו את המקום‪ ,‬בהם יצחק בן מלך‪ ,‬יעקב פלג'י‪ ,‬שתי‬
                    ‫משפחות סבן ועוד‪ .‬מתחת לרשימת המשפחות נכתבו מילים אחדות המנציחות את‬
                    ‫התהליך שעברו בני העדה בעלייתם לירושלים ובהפיכת המקום ממקום מפגש וסיוע‬
                    ‫לעולים‪ ,‬לבית כנסת לכל דבר‪' :‬שיסדו והקימו בשנת תרצ"ג את בית הכנסת‪ ,‬לקרב‬

                             ‫לבבות אחים‪ ,‬לתרום ולהתרים‪ ,‬לעזרת עולים נרדפים אשר לציון נכספים'‪.‬‬

                          ‫על פחה טורקי ותכריכיו של המת‪ :‬בניין בית הכנסת‬

                    ‫בית הכנסת שוכן בשני חדרים קטנים המצויים במבנה נמוך וקטן‪ ,‬הצמוד לבית מעט‬
                    ‫גדול יותר שנבנה במקום בשלהי המאה התשע עשרה‪ .‬בניין זה בנתה במקור הכנסייה‬
                    ‫היוונית‪ ,‬ושנים אחדות לאחר מכן שכר אותו הפחה הטורקי של ירושלים לשימושו‬
                    ‫האישי‪ .‬באותן שנים שימשה החצר רחבת הידיים‪ ,‬המשמשת כיום מגרש חניה מוזנח‪,‬‬
                     ‫לקבלות פנים מרשימות ולהופעות של תזמורות חגיגיות לכבודו של הפחה ואורחיו‪6.‬‬
                    ‫בשלב מסוים‪ ,‬ככל הנראה בראשית שנות השלושים של המאה העשרים‪ ,‬רכשה את‬
                    ‫המתחם כולו (כולל בית הפחה והבניין שנבנה מעט אחריו ובצמוד לו)‪ ,‬משפחת בנין‪,‬‬

                                                           ‫משפחת סוחרים יהודים שמוצאה ממצרים‪.‬‬
                    ‫כיום קשה לדעת כיצד נתגלגלה הדירה הזעירה בתחתית אחד המבנים שבמתחם‬
                    ‫לידיהם של עולי בורסה‪ .‬יש הטוענים שהמקום שימש עוד קודם בית כנסת וישיבה‪,‬‬
                    ‫שהייתה מסונפת לישיבת אהל יעקב שהקים הרב יעקב מאיר בבית היתומים הספרדי‬
                    ‫בקרבת מקום‪ ,‬והרב עצמו הוא שהעניק את המתחם לעולי בורסה‪ ,‬שנזקקו למקום‬
                    ‫משלהם‪ 7.‬ייתכן גם שמשפחת בנין עצמה העניקה לעולי בורסה את הנכס‪ ,‬במקביל‬
                    ‫לרכישת המתחם כולו והפיכתו למתחם למגורים ומסחר‪ .‬אולם כיום אין כל עדויות‬

                                                                    ‫המבהירות כיצד התגלגלו הדברים‪.‬‬
                    ‫בעת הקמת בית הכנסת היה אברהם אלברט בנין כבן ‪ 30‬וניהל חלק גדול מעסקי‬
                    ‫המשפחה‪ .‬לאחר רכישת המתחם נכנסה אמו להתגורר בקומתו התחתונה של הבניין‬
                    ‫הקטן הצמוד לבית הפחה‪ ,‬מעבר לקיר של בית הכנסת עצמו‪ .‬במהלך שנות הארבעים‬
                    ‫החליטה האם לוותר למתפללי בית הכנסת על דמי שכירות‪ ,‬בתמורה להבטחה‬
                    ‫מהותית‪ :‬שמירת 'יום הזיכרון' שלה לאחר פטירתה‪ ,‬וציונו בבית הכנסת המקומי‬
   183   184   185   186   187   188   189   190   191   192   193