Page 27 - בית תפילה סופי_Neat

‫‪ / 18‬משכנות שאננים‪ ,‬ימין משה וסביבתן ‪/‬‬

‫לדינו‪ ,‬עברית וטורקית‪ :‬נוסחי תפילה בבית הכנסת‬

‫בשנים הראשונות לקיומו של בית הכנסת הייתה נהוגה בו כשפת דיבור בעיקר שפת‬
‫הלדינו של בני העדה הספרדית הירושלמית‪ .‬יעקב יהושע‪ ,‬שגדל בשכונה‪ ,‬זכר כי בשבע‬
‫השבתות שבין חג הפסח לחג השבועות נהגו לקרוא בבית הכנסת לפני תפילת מנחה‪,‬‬
‫כמו גם במקומות רבים אחרים‪ ,‬את פרקי מסכת אבות‪ .‬קריאה זו הייתה נעשית‬
‫הן בעברית הן בלדינו‪ ,‬בהתאם לתרגום הפרקים שהיה מצוי בספר שהדפיס לצורך‬
‫כך בירושלים בשנת תרס"א יצחק נחום‪ ,‬בן ירושלים‪ .‬על כריכת הספר נכתב כי‪:‬‬
‫'איסטמפאדו קון ליטרה אירמוזה אי לאדינאדו מויי ביין סיגון איל אוזו די מואיסטרה‬
‫סיב'דאד אי קומפלידו אין טודו' ('נדפס באותיות יפות ומאירות עיניים בלשון לאדינו‬

‫כמנהג עירנו והוא שלם בכל')‪38.‬‬
‫נוסח התפילה שהונהג במקום היה הנוסח הספרדי הירושלמי‪ ,‬אולם התערבו בו‬
‫גם מנהגים שונים שהביאו ִאתם לשכונה יוצאי סלוניקי והבלקן‪ ,‬שחלקם התיישבו‬

‫בשכונה בשנותיה הראשונות‪ .‬עירוב זה יצר נוסח מיוחד לשכונה‪:‬‬

‫נימה מיוחדת היתה לה לתפילתם של תושבי שכונת מונטיפיורי‪ ,‬מעין נוסח‬
‫מונטיפיורי‪ .‬עוד היום אפשר לשמוע נוסח מיוחד זה מפי בניהם ותלמידיהם‬
‫של אותם חזנים ששימשו כמעט כל חייהם בתפקיד זה‪ .‬הלחן מזכיר את הנוסח‬
‫הסלוניקאי הרווי בושם ואותה העליצות והעצבות שברומנסות הספרדיות‪ .‬בכך‬
‫הוא נבדל מהנוסח העצוב והרציני של בתי הכנסת שבעיר העתיקה אשר נבע‬

‫אולי‪ ,‬מקרבתו של הכותל המערבי‪ ,‬כותל הדמעות‪39 .‬‬

‫לאחר שהתחלפה האוכלוסייה בשכונה והתיישבו בה עולי טורקיה‪ ,‬השתנה בהתאם‬
‫גם נוסח התפילה המקומי‪ ,‬ובבית הכנסת נקבע הנוסח המקובל אצל יוצאי טורקיה‪.‬‬
‫כמו קודמיהם‪ ,‬גם התושבים החדשים יותר גאים בנוסח התפילה המקומי ואינם‬
‫רוצים לשנותו ולּו במעט‪' :‬בית הכנסת נשאר מאז ועד היום המרכז של השכונה‪ .‬כל‬
‫התפילות מתנהלות בנוסח תורכי מקורי‪ ,‬שהבאנו אותו עוד משם‪ .‬ביקרתי בהרבה בתי‬

‫כנסת‪ ,‬ולא מצאתי סגנון אחר שיתאים לנו‪ .‬תאמין לי הסגנון שלנו הכי טוב'‪40.‬‬
‫חרף ההיצמדות לנוסח התפילה הטורקי‪ ,‬הרי שכמה מתושבי השכונה האשכנזים‬
‫מצאו עצמם אף הם מתפללים דווקא בבית הכנסת הספרדי‪ .‬בהם אפשר למנות את‬
‫בני משפחת קירשנבוים‪ ,‬שהתגוררו בשכונה עוד בשנים שלפני מלחמת העצמאות‪,‬‬
‫וכן את רבה האשכנזי של ימין משה‪ ,‬שרגא פייבל פרנק‪ ,‬שהקפיד להתפלל גם בבית‬

‫הכנסת הספרדי שבשכונתו מעת לעת‪41.‬‬
‫פרט לתפילות הרגילות מקפידים המתפללים על אמירת האזכרות למתפללי בית‬
‫הכנסת שהלכו לעולמם‪ .‬עד היום נאמרות אזכרות לא רק לעולים שהתיישבו בשכונה‪,‬‬
‫כי אם גם לרבנים שונים שהנהיגו את בני הקהילה בקהילות ה ֵאם בטורקיה‪ ,‬בעיקר‬
‫בעיר איזמיר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬המתפללים לא מזכירים במפורט את נשמותיהם של‬
‫הנפטרים בני השכונה שהתגוררו במקום עד למלחמת העצמאות‪ ,‬ומתייחסים לבית‬
‫הכנסת כאילו נוסד מחדש לאחר המלחמה‪ .‬רק לעתים רחוקות נערכים אירועים‬

‫שונים של המשפחות הוותיקות יותר בתיאום עם גבאי המקום הנוכחיים‪.‬‬

‫משכנות שאננים מבעד סורגי‬
‫בית הכנסת בימין משה‬