Page 29 - בית תפילה סופי_Neat
P. 29
/ 20משכנות שאננים ,ימין משה וסביבתן /
תשמישי קדושה בבית הכנסת
בבית הכנסת כיום אין למצוא כמעט דבר מן הפריטים שעיטרוהו עד למלחמת
העצמאות .את העיטורים ותשמישי הקדושה המקוריים לקחו התושבים הנוטשים,
ואלה לא השיבום לבית הכנסת לאחר המלחמה ,פרט לכמה תמונות ולוחות שתרמו
בני משפחת דסה ,חלקם ככל הנראה עוד מגלגולו הקודם של בית הכנסת ,שהוחזרו
אליו על ידי בני המשפחה.
תשמישי הקדושה הנוכחיים הובאו כולם בידי העולים ומשפחותיהם לאורך השנים.
במקום נמצאים גם כמה ספרי תורה שהובאו מטורקיה ,אולם רוב ספרי התורה ,וכל
ספרי הקודש האחרים ,הם חדשים למדי.
הבימה שוקמה לאחר המלחמה ואף ארון הקודש נבנה מחדש; שניהם מוצבים בדיוק
במקום שעמדו בו הרהיטים הקודמים בבית הכנסת מאז ייסודו .ציורי הקיר של ארבע
החיות שעיטרו את קירות בית הכנסת בראשיתו נמחו במהלך השנים ,ושכבות צבע
חדשות כיסו עליהם .אולם לפני שנים אחדות נצבע בית הכנסת מחדש ,והחיות צוירו
מחדש במקומן על הקיר .כך שב המקום להיראות מעט דומה יותר לגלגולו המקורי.
עם זאת ,אף שעדיף היה לעשות זאת ,לא נמצאו די משאבים לקילוף כל שכבות הציור
מן התקרה ולחשיפת הצבעים והציורים המקוריים.
בראשית שנות השמונים של המאה העשרים ,יזמה 'קרן ירושלים' את שיקומו של
בית הכנסת ,ולשם כך הוזמן למקום האדריכל דוד קאסוטו .במהלך מלאכת השיקום
והשימור של הבניין ,שהיה כבר במצב מדורדר למדי ,הוחלט בין השאר להותיר
על כנו את הריהוט הקבוע -הבימה ,ההיכל והספריות -אך לשנות ולהחליף את
הריהוט הנייד ואת ספסלי התפילה .לשם כך עוצבו ספסלי ישיבה חדשים ,בהתאם
למסורת העיצוב המקובלת בבתי הכנסת של יהודי המזרח .ביום חנוכתו המחודשת
של בית הכנסת באו מתפללים ותיקים והלינו אצל קאסוטו על שהחליף את הרהיטים
הקודמים והפשוטים שהכינו הם במו ידיהם לבית הכנסת42.
ספסלי בית הכנסת הוחלפו פעמים מספר במהלך השנים .בפעם האחרונה הוחלפו
הרהיטים בשלהי שנות השמונים ,אולם בפינות בית הכנסת עדיין ניצבים ארונות
הספרים הישנים ,ועליהם אפשר לראות לוחיות מתכת קטנות המציינות את מקומות
הישיבה של כמה מן המשפחות הראשונות שהתיישבו בשכונה לאחר מלחמת
העצמאות .על מקומות אלו יושבים כיום בניהם ונכדיהם של המתפללים ,שבעבורם
נקבעו הלוחיות במקור.
על הקירות פזורים לוחות זיכרון רבים ,ועליהם שמות המתפללים השונים שנפטרו
וכן חלק מבעלי התפקידים ששימשו במקום בעשרות השנים האחרונות :גבאים,
חזנים ורבנים .לוח אחד מנציח את דמותו של אברהם שלום ,ששימש אחד הגבאים
בבית הכנסת במשך 50שנים תמימות ,מ– 1949ועד לפטירתו ב– .1999לוח אחר מזכיר
את בעל התקיעה הוותיק' ,הצדיק מרקו בן עובד'.
לוח זיכרון שלישי הקבוע בצדו הצפוני של בית הכנסת מנציח את דמותו של אברהם
מיכאל קירשנבוים ,בן השכונה' ,שהגן בגבורה ואומץ לב על שכ' ימין משה והציל
אותה על כל תושביה מצפרני האויב ,בהתקפה הגדולה ביום כ"ה שבט תש"ח ,ומנע
את התוקפים מלבצע את זממם ,עד שפגע בו כדור המרצחים'.
קירשנבוים השתלב במערכת ההגנה השכונתית בפיקוד ההגנה .ב– 10בפברואר 1948
יזמו הכוחות הערביים התקפה גדולה במיוחד על שכונת ימין משה ,וניסו לפרוץ
אליה שוב ושוב .משהצליחו לחדור לפאתיה הצפוניים של השכונה ולנסות להתקדם,
