Page 34 - בית תפילה סופי_Neat
P. 34
/בית ישראל 25 /
הראשונות בבית הכנסת ,והפרטים מונצחים אף הם על לוח זיכרון הקבוע בקיר בית
הכנסת:
לזכר עולם תהי' האשה ממשפחה רמה בת גדולים מצוינת בצדקת פזרונה
ובמידות נעלות ורמות מרת ביילא בת ר' בצלאל איסר לבית שטיינבערג מווילנא,
שישבה בירושלים כתשעה ירחים ונלב"ע בשכונת ימין משה בר"ח סיון תר"ס
ובניה הר"ר משה ,ר' זרח ור' מאיר לייב השאירו מעזבונה לשכלול בנין הבית
הקדוש הזה סך 500רובל לזכר אמם ז"ל ,ירושלים בחודש מנחם אב תר"ס
לאחר סיום הבנייה ושכלולו של המקום ,ועל אף התקנה המפורשת ,נאלץ בית הכנסת
להתפצל כדי לענות על צרכיה של חלק מהאוכלוסייה האשכנזית .תושבי השכונה
החסידים ביקשו לייסד בית כנסת נוסף לעצמם ,שבו יתפללו על פי הנוסח המקובל
עליהם ,ולא כמו בבית הכנסת האשכנזי עצמו ,שבו נהגו להתפלל על פי נוסח אשכנז
ובהתאם למנהגי ירושלים שייסדו וקבעו תלמידי הגר"א בעיר7.
אולם על אף הטענה ההגיונית ,לא אבו בני השכונה לעבור על התקנה בצורה כה
בוטה ,והוחלט בסופו של דבר לייסד את בית הכנסת החסידי בסמוך לבית הכנסת
עצמו .כך פעלו שני בתי התפילה זה בצד זה במשך שנים רבות ותחת קורת גג אחת,
בהתאם לתקנות.
'זכרו תורת משה -בשכונת ימין משה'
בתוך שנים אחדות הפך בית הכנסת האשכנזי למרכז המובהק והחשוב ביותר של חלק
זה בשכונה ,וסביבו התפתחו החיים בה בשנים הראשונות .אחת הבעיות הראשונות
שבני השכונה הצעירה נאלצו להתמודד ִאתה הייתה שליחתם של הילדים הקטנים מדי
יום ברגל לתלמודי תורה ולישיבות ששכנו בעיר העתיקה .לאחר שנים אחדות שהילדים
כיתתו את רגליהם מדי יום ,החליטו בני השכונה ,בהתייעצות עם גבאי מוסדות עץ חיים
(שמרכזם היה שנים רבות בחצר בית הכנסת חורבת רבי יהודה החסיד שברובע היהודי),
לייסד תלמוד תורה מקומי קטן בבית הכנסת בימין משה .עם קבלת ההחלטה פורסמה
בעמוד הראשון ב'חבצלת' ברכה מיוחדת מטעם ראשי השכונה:
להרבנים הג' [הגאונים] ראשי ת"ת וישיבת עץ חיים בחצר ר"י החסיד ,נגיש תודה
וברכה על טובתם גם לילדי תשב"ר [תינוקות של בית רבן] היושבים בפרוור ירושלם
בשכונת ימין משה ,שלא יכולו ללכת ללמוד בהת"ת אשר בתוך העיר ,ויקצבו שכר
ארבעה מלמדים שישבו בהחדרים אשר בביהמ"ד ימין משה ללמד תורה לתשב"ר,
וע"ז [על זאת] יודום הורי הנערים וכל בני השכונה הזאת 8
