Page 36 - בית תפילה סופי_Neat
P. 36

‫‪ /‬בית ישראל ‪27 /‬‬

                     ‫חוץ מהרהיטים עצמם‪ ,‬דווקא פרוכת ייחודית אחת היא שמשכה את תשומת לבם של‬
                     ‫בני השכונה ושל תושבי שכונות אחרות בעשרות השנים הראשונות‪ .‬רבים הגיעו לבקר‬

                                 ‫בבית הכנסת כדי לעמוד מקרוב על יופייה ולשמוע את סיפורה המיוחד‪.‬‬
                     ‫על פי הסיפור‪ ,‬ראשיתה של הפרוכת הייחודית ב–‪ ,1812‬שנה שבה ניגפו חילותיו של‬
                     ‫נפולאון בונפרטה בפני החורף והצבא הרוסי בשערי מוסקווה‪ .‬זמן קצר לאחר מפלתו‬
                     ‫הצבאית הסופית של הקיסר הצרפתי‪ ,‬כך סופר‪ ,‬הופיע פרש דוהר על סוס במחסן‬
                     ‫הסחורות של יהודי ממוהילוב ששמו יוסף לוריא‪ ,‬שהיה עומד בתפילה‪ .‬לאחר שסיים‬
                     ‫היהודי את תפילתו הציג הפרש את עצמו בפני בעל המחסן‪ ,‬וביקש ממנו מחסה ועזרה‬
                     ‫תוך שהוא מגלה ליהודי המופתע כי הוא הקיסר הצרפתי הבורח דרומה משדה הקרב‪.‬‬
                     ‫על פי ההלכה היהודית הקובעת ש'אין מסגירין עבד לאדוניו'‪ ,‬סייע לו לוריא ככל‬
                     ‫יכולתו‪ ,‬העניק לו מזון ומשקה‪ ,‬ולאחר שנח מעט ממרוצתו‪ ,‬הובילו לוריא מהלך‬
                     ‫כמה פרסאות בעובי היער‪ ,‬עד שעלה נפולאון שוב על הנתיב שכיוון אליו בבריחתו‪.‬‬
                     ‫כשנפרדו השניים‪ ,‬הסיר נפולאון מעליו את גלימתו המלכותית והעניקּה ליוסף לוריא‬

                                            ‫המשתומם‪ .‬אלא שההמשך טמן בחובו התפתחות לא נעימה‪:‬‬

‫ספרי תורה מעוטרים‬    ‫וכמו שאירע תמיד בסיפורים אירע גם לו‪ ,‬ובדרכו הביתה ביער התנפלו עליו‬
        ‫בארון הקודש‬  ‫שודדים‪ .‬הם רצו לגזול ממנו את המעיל‪ ,‬אבל הוא הצליח לשכנעם שיטלו רק את‬
                     ‫אותיות הזהב ‪ N B‬שעל הדשים ואת כפתורי הזהב‪ ,‬ואת האדרת ישאירו בידיו‪.‬‬
                     ‫אותה הצפין בביתו‪ ,‬כי אם יתגלה שהציל את הקיסר‪ ,‬לא זו בלבד שישלם על כך‬
                     ‫בראשו‪ ,‬אלא גם עלול הוא להמיט אסון על משפחתו‪ ,‬על הקהילה היהודית של‬
                     ‫מוהילוב ואולי גם על כל יהודי רוסיה‪ .‬רק כעבור שלוש שנים‪ ,‬כששככה סערת‬
                     ‫המלחמה‪ ,‬הוציא את האדרת ממחבואה‪ ,‬תפר ממנה פרוכת לארון קודש‪ ,‬ונדר‬
                     ‫להעלותה בבוא היום לירושלים‪ ,‬קריה למלך רב‪ ,‬כיאה לבגד מלכות‪' .‬ומה שפיאר‬

                         ‫מלך אביון'‪ ,‬אמרה סבתא בענוות מנצחים‪' ,‬נעשה מעתה נוי למלך עליון'‪16 .‬‬
   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41