Page 41 - בית תפילה סופי_Neat
P. 41
/ 32משכנות שאננים ,ימין משה וסביבתן /
את ביתו לבית שכל אדם יכול בקר בו ולקבל סיוע ,תמיכה או ארוחה חמה .אפילו
בזמן מלחמת העולם הראשונה חילקה רבקה כהן לחם לכל דורש ,זאת בימים שרעב
ממשי התפשט בעיר מבית לבית .לבני הזוג כהן היו 11בנים ,והמתפללים הוותיקים
בבית הכנסת זוכרים כי בבואם יחדיו לבית הכנסת בימים הנוראים ,לבושים לבן,
דמתה המשפחה הגדולה לכת של מלאכי שרת.
לימים ,אף שהמשפחה נאלצה לעזוב את השכונה במלחמת העצמאות ,נישאו רבים
מבני המשפחה בחצר בית הכנסת בימין משה כדי לשמור על המסורת המשפחתית30.
על קו הגבול :בית הכנסת לאחר מלחמת העצמאות
בזמן מלחמת העצמאות פונתה השכונה ,כאמור ,כמעט מכל תושביה ,ורק משפחות
אחדות לא הסכימו לעזוב את בתיהן .מטבע הדברים נזנח בית הכנסת לכמה חודשים,
ולאחר המלחמה חידש את הפעילות בו רב השכונה ,שרגא פייבל פרנק.
אולם הקהילה האשכנזית הקטנה בשכונה ,שהורכבה ממשפחות העולים מהונגריה
שיושבו בה לאחר המלחמה ,הידלדלה עד מאוד לאחר כמה שנים ,משעברו כמעט כל
המשפחות להתגורר בשכונות אחרות מסוכנות פחות .באותן שנים רק תושבים בודדים
עשו מאמצים רבים כדי שבית הכנסת לא ייסגר לצמיתות וימשיך לפעול ,אם גם בצמצום.
אחד מאלו היה ר' שמואל אברמוביץ ,ששימש בין השאר בעל קורא בבית הכנסת במשך
שנים רבות .אדם אחר ש'שמר על הגחלת' בבית הכנסת היה ר' אשר פרוינד .ר' אשר
אמנם לא התגורר בימין משה ,אך אהב מאוד את בית הכנסת הישן ,ובשנים שלאחר
מלחמת העצמאות היה מגיע לבית הכנסת בכל יום שישי ומקבץ אליו ילדים ספרדים
ואשכנזים מבני השכונה כדי לומר בצוותא 'שיר השירים' ולחלק להם ממתקים.
חרף קרבתו של בית הכנסת לגבול המסוכן ,החליט ר' אשר לייסד בו בשנת 1966
את ישיבת אור ירושלים ,שנועדה בעיקר לנוער שסבל מבעיות שונות ולא השתלב
במסגרות חינוך אחרות .הישיבה סייעה מאוד לקיומו של בית הכנסת ,ובמשך השנים
'גויסו' לא אחת למקום גם תלמידי ישיבת התפוצות ,הפועלת משנות השישים בהר
ציון ,בסמוך לקבר דוד.
פינוי וחידוש :בית הכנסת בעשרות השנים האחרונות
לאחר מלחמת ששת הימים ,משהוחלט על שיקום השכונה כולה ופינוי התושבים
מבתיהם ,שוב היה חשש כי בית הכנסת ייעזב סופית .כמו בית הכנסת הספרדי הגדול
בשכונה ,גם את בית הכנסת האשכנזי הציעה החברה לפיתוח מזרח ירושלים להפוך
למוזאון מקומי .אלא שחברי הוועד הוותיקים הוכיחו כי הם בעליו החוקיים של הנכס,
וכך ,אף שהישיבה שפעלה בו פונתה ,המשיך בית הכנסת לתפקד במשך כל השנים.
בראשית שנות השבעים ,אחר שנכנסו משפחות חדשות רבות להתגורר בשכונה,
החליטו כמה מהן כי הגיעה העת לשקם את בית הכנסת ולשפצו ,ובעזרת מוסדות
שונים נגשו למלאכה.
לאחר ניקיון יסודי ושיפוץ ראשוני בבית הכנסת שבו בני השכונה להתפלל בו באופן
סדיר ,והקהילה החדשה צמחה עד מהרה לכדי מאות אנשים .בקרב הפעילים
והמתפללים הקבועים בבית הכנסת היו גם כאלה שלא התגוררו בשכונה כלל ,וכן
כמה וכמה משפחות חילוניות שבית הכנסת היה חשוב אף להן.