Page 41 - בית תפילה סופי_Neat

‫‪ / 32‬משכנות שאננים‪ ,‬ימין משה וסביבתן ‪/‬‬

‫את ביתו לבית שכל אדם יכול בקר בו ולקבל סיוע‪ ,‬תמיכה או ארוחה חמה‪ .‬אפילו‬
‫בזמן מלחמת העולם הראשונה חילקה רבקה כהן לחם לכל דורש‪ ,‬זאת בימים שרעב‬
‫ממשי התפשט בעיר מבית לבית‪ .‬לבני הזוג כהן היו ‪ 11‬בנים‪ ,‬והמתפללים הוותיקים‬
‫בבית הכנסת זוכרים כי בבואם יחדיו לבית הכנסת בימים הנוראים‪ ,‬לבושים לבן‪,‬‬

‫דמתה המשפחה הגדולה לכת של מלאכי שרת‪.‬‬
‫לימים‪ ,‬אף שהמשפחה נאלצה לעזוב את השכונה במלחמת העצמאות‪ ,‬נישאו רבים‬
‫מבני המשפחה בחצר בית הכנסת בימין משה כדי לשמור על המסורת המשפחתית‪30.‬‬

‫על קו הגבול‪ :‬בית הכנסת לאחר מלחמת העצמאות‬

‫בזמן מלחמת העצמאות פונתה השכונה‪ ,‬כאמור‪ ,‬כמעט מכל תושביה‪ ,‬ורק משפחות‬
‫אחדות לא הסכימו לעזוב את בתיהן‪ .‬מטבע הדברים נזנח בית הכנסת לכמה חודשים‪,‬‬

‫ולאחר המלחמה חידש את הפעילות בו רב השכונה‪ ,‬שרגא פייבל פרנק‪.‬‬
‫אולם הקהילה האשכנזית הקטנה בשכונה‪ ,‬שהורכבה ממשפחות העולים מהונגריה‬
‫שיושבו בה לאחר המלחמה‪ ,‬הידלדלה עד מאוד לאחר כמה שנים‪ ,‬משעברו כמעט כל‬
‫המשפחות להתגורר בשכונות אחרות מסוכנות פחות‪ .‬באותן שנים רק תושבים בודדים‬
‫עשו מאמצים רבים כדי שבית הכנסת לא ייסגר לצמיתות וימשיך לפעול‪ ,‬אם גם בצמצום‪.‬‬
‫אחד מאלו היה ר' שמואל אברמוביץ‪ ,‬ששימש בין השאר בעל קורא בבית הכנסת במשך‬
‫שנים רבות‪ .‬אדם אחר ש'שמר על הגחלת' בבית הכנסת היה ר' אשר פרוינד‪ .‬ר' אשר‬
‫אמנם לא התגורר בימין משה‪ ,‬אך אהב מאוד את בית הכנסת הישן‪ ,‬ובשנים שלאחר‬
‫מלחמת העצמאות היה מגיע לבית הכנסת בכל יום שישי ומקבץ אליו ילדים ספרדים‬

‫ואשכנזים מבני השכונה כדי לומר בצוותא 'שיר השירים' ולחלק להם ממתקים‪.‬‬
‫חרף קרבתו של בית הכנסת לגבול המסוכן‪ ,‬החליט ר' אשר לייסד בו בשנת ‪1966‬‬
‫את ישיבת אור ירושלים‪ ,‬שנועדה בעיקר לנוער שסבל מבעיות שונות ולא השתלב‬
‫במסגרות חינוך אחרות‪ .‬הישיבה סייעה מאוד לקיומו של בית הכנסת‪ ,‬ובמשך השנים‬
‫'גויסו' לא אחת למקום גם תלמידי ישיבת התפוצות‪ ,‬הפועלת משנות השישים בהר‬

‫ציון‪ ,‬בסמוך לקבר דוד‪.‬‬

‫פינוי וחידוש‪ :‬בית הכנסת בעשרות השנים האחרונות‬

‫לאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬משהוחלט על שיקום השכונה כולה ופינוי התושבים‬
‫מבתיהם‪ ,‬שוב היה חשש כי בית הכנסת ייעזב סופית‪ .‬כמו בית הכנסת הספרדי הגדול‬
‫בשכונה‪ ,‬גם את בית הכנסת האשכנזי הציעה החברה לפיתוח מזרח ירושלים להפוך‬
‫למוזאון מקומי‪ .‬אלא שחברי הוועד הוותיקים הוכיחו כי הם בעליו החוקיים של הנכס‪,‬‬

‫וכך‪ ,‬אף שהישיבה שפעלה בו פונתה‪ ,‬המשיך בית הכנסת לתפקד במשך כל השנים‪.‬‬
‫בראשית שנות השבעים‪ ,‬אחר שנכנסו משפחות חדשות רבות להתגורר בשכונה‪,‬‬
‫החליטו כמה מהן כי הגיעה העת לשקם את בית הכנסת ולשפצו‪ ,‬ובעזרת מוסדות‬

‫שונים נגשו למלאכה‪.‬‬
‫לאחר ניקיון יסודי ושיפוץ ראשוני בבית הכנסת שבו בני השכונה להתפלל בו באופן‬
‫סדיר‪ ,‬והקהילה החדשה צמחה עד מהרה לכדי מאות אנשים‪ .‬בקרב הפעילים‬
‫והמתפללים הקבועים בבית הכנסת היו גם כאלה שלא התגוררו בשכונה כלל‪ ,‬וכן‬

‫כמה וכמה משפחות חילוניות שבית הכנסת היה חשוב אף להן‪.‬‬