Page 35 - בית תפילה סופי_Neat
P. 35
/ 26משכנות שאננים ,ימין משה וסביבתן /
בהמשך ,משגדלה עוד אוכלוסיית השכונה ,התעורר צורך בהקמתו של בניין קבוע
ונפרד לתלמוד תורה ,שלא היה יכול להמשיך ולפעול בבית הכנסת .כך נאספו כספים
לבניית הבית ששכן צמוד לבית הכנסת ממזרח .בשנת 1909נערך טקס הנחת אבן
הפינה לבניין הקבע ,ובבית הכנסת נישאו נאומים מפי כמה מחשובי הרבנים בירושלים,
בהם הרב חיים ברלין ,שמילא את מקומו של הרב שמואל סלנט לאחר פטירתו .גם
אירוע זה זכה להדים בעיתונות המקומית ,והתיאור משקף היטב את הוויית השכונה
מחד גיסא ואת חשיבותו של תלמוד התורה המקומי מאידך גיסא:
מה נכבד ונהדר מה טוב ומה נעים היה אותו היום הגדול ,יום שהוכפל בו כי
טוב [ ]...אשר בו התאסף ובא קהל גדול ונכבד על פי הזמנות מיוחדות להנחת
האבן הראשה אבן הפינה לבנין בית תלמוד התורה בשכונת 'ימין משה' .ויהי
ביום השלישי בהיות הבוקר ,כבר החלה כל השכונה כולה וביחוד הועד הנכבד
העוסק באמונה ובזריזות בהמצוה הגדולה הזאת ,להתעסק בסדר היום [ ]...ויהי
הדבר הזה לאות עד כמה נחוץ מאד הבנין הקדוש הזה ,הדורש עזרה תכופה,
ובכן — זכרו תורת משה — 9בשכונת ימין משה! 10
גם על קירות תלמוד התורה נקבעו כמה אבני זיכרון ,המנציחות בעיקר את התורמים
הבולטים לבנייתו של המקום11.
מרכזיותו וגודלו הרחב יחסית של בית הכנסת השכונתי הביאו לקיים בו אירועים שונים
במהלך השנים ,בעיקר כינוסי תורה ותפילה ,שהוזמנו אליהם כלל תושבי ירושלים
ובראשם חשובי הרבנים .כך למשל ,בשבת פרשת תולדות בשנת תרס"ח ( ,)1908הוזמנו
באמצעות מודעות רחוב כל אנשי העיר לשמוע בבית הכנסת את דרשתו של הרב
מרדכי רובין ,ששימש אחד מרבני השכונה .אל המקום ,כך דּווח בעיתונות ,הגיע לא
רק קהל גדול ונכבד ,כי אם גם הרב יוסף חיים זוננפלד ,מחשובי הרבנים בעיר ,שטרח
ופסע ברגל לימין משה כל הדרך מביתו שבשכונת בתי מחסה ברובע היהודי 12.זה לא
היה האירוע היחיד ,ופרט לאירועים המיוחדים נערכו בבית הכנסת גם כינוסי תורה
בשבתות המקובלות לכך :שבת שובה ,שבת הגדול ושבת כלה13.
גלגוליה של גלימה :תשמישי קדושה ראשונים בבית הכנסת
מימיו הראשונים של בית הכנסת שאפו המתפללים לפארו ולעטרו ככל שיכלו .לשם
הכנת הריהוט העיקרי (ארון הקודש ,הבימה ועמוד התפילה של החזן) ,הזמינו התושבים
את הנגר המקומי שלמה קאופמן .קאופמן נולד במינסק ,למד את מקצוע הנגרות בגיל
צעיר ,ולאחר שעלה ארצה עסק בירושלים בעיקר בעיצוב רהיטים לבתי כנסת ברחבי
העיר וביצירת רהיטים אמנותיים לעשירי ירושלים .כמה מעבודותיו אפשר לראות עד
היום ,למשל בבית הכנסת אהלי יעקב בשכונת בתי ברוידא שבמרכז העיר .פריטים רבים
אחרים ,דוגמת אלו שבנה במיוחד עבור בית הכנסת החורבה ברובע היהודי ,נעלמו לבלי
שוב .אחת הדרכים לזהות את יצירות העץ והחריטה של קאופמן מאותן שנים היא
המילים הקבועות' ,בכל דרכך דעהו' 14,שנהג לחרוט על כל יצירותיו.
כשהוחלט לשפץ את בית הכנסת ,לפני כ– 20שנה ,הגיעו הגבאים למסקנה כי לא יהיה
אפשר עוד להשתמש ברהיטים המקוריים שיצר קאופמן ויש להחליפם על אף ערכם
הסנטימנטלי והאמנותי .כדי לא להעלים לגמרי את הרהיטים הקודמים ששימשו בבית
הכנסת במשך 80שנה ,עוצבו גם הפריטים החדשים בסגנון דומה ככל האפשר לסגנונו
של קאופמן .לשם כך נבחנו ארונות קודש ועמודי תפילה שבנה בבתי כנסת אחרים
ולאחר מכן גם שולבו חלקים מהרהיטים המקוריים בתוך הרהיטים החדשים15.
