Page 33 - בית תפילה סופי_Neat
P. 33
/ 24משכנות שאננים ,ימין משה וסביבתן /
את שכונת ימין משה הקימו שתי חברות–בת' :מחלקות רח' יהודית' ,כפי שנקראה
החברה שניהלה את חלק השכונה הספרדי ,ו'מחלקות רח' נתן' — החברה שניהלה את
חלק השכונה האשכנזי .כמו בתקנות החלק הספרדי ,גם בתקנות האשכנזיות הוכרזו
מראש המטרה -להקים בשכונה בית כנסת מרכזי -והאיסור על בני השכונה לבנות
בתי כנסת נוספים פרט לזה המרכזי שיבנו יחד כלל התושבים האשכנזים.
הקמתם של הבתים הראשונים בחלק האשכנזי של השכונה הייתה באמצע שנות
התשעים של המאה התשע עשרה ,אולם בית הכנסת עצמו נבנה ,כאמור ,רק שנים
אחדות לאחר מכן .אחד מהתושבים שלקחו על עצמם לגייס את הכסף לבניית
בית הכנסת השכונתי היה ר' שלמה זלמן פרוש ,מהעסקנים החשובים של הקהילה
האשכנזית בירושלים באותה תקופה 1.אמנם גם תושבי השכונה התבקשו לשלם
סכומי כסף שונים עבור הבנייה הציבורית ,אך עיקר הכסף נתרם מאישים שונים
בארץ ומחוצה לה.
כפי שנכתב על לוח הזיכרון ,את התרומה החשובה ביותר לבניין גייס הרב שמואל
סלנט ,רבה האשכנזי של העיר ,מעיזבונו של ישראל משה הלוי מלונדון ובתיווך רבה
הראשי של בריטניה ,נתן אדלר 2,שהיה אתו בקשרי ידידות .הסכום הגבוה של התרומה
הלונדונית ִאפשר לבני השכונה לגשת למלאכת הבנייה ללא דיחוי.
על בניית בית הכנסת הופקד ר' יעקב מן ,קבלן ובנאי נודע בירושלים .מן נולד בעיירה
רזיצה שברוסיה הלבנה בשנת 1846למשפחה בעלת נכסים .במהלך נדודיה של
משפחתו לצורכי עסקים מרזיצה לחרסון ,הושארו הנשים והילדים זמן קצר בעיירה
קאמינקה ,ואילו הגברים המשיכו לחרסון להקים את העסק ואת בתי המשפחה.
בהיעדרם של הגברים נקלעו בני המשפחה שנותרו מאחור לפוגרום קשה במיוחד,
ו ִמשחזר אביו של יעקב ,יונה פרידלנד ,לעיירה קאמינקה ,גילה לחרדתו שכל משפחתו
נרצחה ,ורק יעקב בן השנתיים נותר בחיים .לזכר המאורע נוסף לשמו המקורי ,יעקב
פרידלנד ,השם 'מן' ,שהוא קיצורו של השם 'מנחם' .בשנת 1859עלו בני המשפחה
ארצה והשתקעו בעיר העתיקה בירושלים3.
כבר בצעירותו התבלט יעקב בהיותו תלמיד חכם ,ובירושלים הועסק שנים אחדות
בתור מלמד תינוקות של בית רבן .לאחר שנים אחדות נטש את הלימודים וההוראה
והפך לאחד הקבלנים והבנאים היהודים הראשונים בעיר .במהלך השנים בנה בתים
בשכונות רבות בעיר (מזכרת משה ,משכנות ישראל ,בתי ברוידא ועוד) ,ועסק במשך
שנים רבות בהכשרת בעלי מקצוע יהודים לענף הבנייה .על פי המסופר ,את שכונת ימין
משה ובית הכנסת שבה בנו כבר בנאים וסתתים יהודים בלבד ,בניצוחו של מן 4.משפחתו
מספרת כי שעה שהיה משגיח על הפועלים ועל הבונים היה יושב בצד הבניין ההולך
ונבנה ומנצל את הזמן לתלמוד תורה על מנת שלא לבטל ולּו שעת לימוד אחת5.
מקומו של בית הכנסת אמנם לא נקבע במרכזה של השכונה ,כמקובל ,או בחלקּה הגבוה
ביותר כדי לקיים את ההלכה הקובעת כי 'אין בונין בית כנסת אלא בגובהה של עיר',
אולם למיקום שנבחר לבסוף ,בסמוך לגבולה המזרחי של השכונה ,נודע יתרון אחר;
מחלונותיו אפשר לצפות בקלות לעבר העיר העתיקה הקרובה–רחוקה .אגדה מקומית
מספרת כי בית הכנסת נבנה על בסיס חורבותיו של מבנה קדום שעמד במקום ,שבנה
אותו משה מונטיפיורי לשימושו ולשימושה של רעייתו בביקוריהם החוזרים ונשנים
בירושלים ,בסמוך למשכנות שאננים 6.ואולם נראה שאגדה זו אינה מבוססת.
המלאכה החלה כנראה ב– ,1898וחנוכתו של בית הכנסת הייתה בשנת .1899אלא
שהמבנה שנחנך היה ככל הנראה צנוע במיוחד ,ובני השכונה שאפו להגדילו ולפארו.
לשם כך גויסה שנה מאוחר יותר תרומה נכבדת נוספת ,מעזבונה של אחת מהמתפללות
