Page 47 - בית תפילה סופי_Neat
P. 47
/ 38משכנות שאננים ,ימין משה וסביבתן /
להתחבר למערכת המים השכונתית ,וכך נותרו הדברים עד היום; בכל שבת לפני
התפילה ניגשים גבאי בית הכנסת לבית הכנסת האשכנזי הסמוך ,ממלאים כד מים
גדול ומביאים אותו לבית הכנסת ישמח משה לצורך נטילת ידיים .כד זה מוצב בפתח
בית הכנסת ומשמר משהו מדמותה של השכונה לפני כ– 50שנה.
כשהוקם בית הכנסת לא היו למייסדיו תשמישי קדושה רבים ,ואף ספר תורה חסר
להם .את ספר התורה הראשון ששימש במקום תרם לבית הכנסת רבה האשכנזי של
השכונה בשנים אלו ,הרב חיים שרגא פייבל פרנק ,שנהג להתפלל מדי פעם בפעם גם
בבתי הכנסת הספרדיים בשכונה3.
נוסח התפילה בבית הכנסת היה במשך שנים הנוסח הטורקי–ספניולי ,שנהג גם בבית
הכנסת הספרדי הגדול בשכונה .רק לאחר פינויה של ימין משה השתנה גם נוסח
התפילה ,וכיום נוהג במקום הנוסח הספרדי–ירושלמי ,השונה מעט מזה המקורי,
והמקובל למדי בבתי הכנסת של יהודי המזרח בירושלים כולה.
בשנים הראשונות נערכו במקום גם השמחות המשפחתיות של בני הקהילה :בריתות,
חגיגות בר מצווה ולעתים אפילו מסיבות חתונה צנועות.
'המאחז האחרון' :בית הכנסת מאז שיקומה של השכונה
כמו מתפללי בית הכנסת הספרדי הגדול ,גם המתפללים והמייסדים בישמח משה פונו
מן השכונה שנים אחדות לאחר מלחמת ששת הימים לצורך שיקומה של ימין משה
ואכלוסה מחדש.
עם הפינוי עבר הבניין שבו פועל בית הכנסת לטיפולה של החברה לפיתוח מזרח
ירושלים ,וזו ביקשה לפנות את בית הכנסת ולשקם את הבית כבר בראשית שנות
השבעים .המתפללים במקום נאבקו על זכותם החוקית להמשיך ולהחזיק בו ,ובסופו
של דבר הצליחו במאבקם ,כמו המתפללים בשאר בתי הכנסת.
גם במקרה זה הייתה להחזקתו של בית הכנסת בעיני בני השכונה המפונים משמעות
רבה במיוחד ,מעבר לעצם המשך התפילה במקום:
חלק מאנשי קהילת הטורקים סירבו לשכוח את השכונה והם ממשיכים לדבוק
בה .בבית הכנסת ישמח משה מתאספים בשבת בבוקר מפונים מכל חלקי העיר.
הם אינם מסתירים את הגעגועים לשכונה [ ]...ישמח משה הוא המאחז האחרון
של המפונים -לעולם אין כאן צורך לקרוא להשלמת המניין .אלו הבאים חשים
כגולים בעירם ,למרות שכולם שוכנו בדירות נוחות4 .
בשנים הראשונות לאחר הפינוי נסמך בית הכנסת לא רק על המפונים שהגיעו להתפלל
בו מרחוק ,כי אם בעיקר על בני שכונת ממילא ,שהיו מהם שהתפללו בבית הכנסת
עוד קודם .אולם בשלהי שנות השבעים ובראשית שנות השמונים פונתה גם ממילא
מתושביה ,וכך התרוקן בית הכנסת כמעט לגמרי.
בשנים האחרונות מחזיקים את בית הכנסת רק קומץ קטן של מתפללים ,ותיקי
השכונה ,בניהם וכמה מנכדיהם .עד לפינויה של השכונה נערכו בבית הכנסת כל
התפילות במהלך השבוע .כיום נערכת במקום תפילה רק בליל שבת ובשבת בבוקר,
ובשאר ימות השבוע בית הכנסת סגור ולא ניתן לבקר בו.
על פי רוב מונים המתפללים במקום רק מעט יותר מן המניין הדרוש לתפילה בציבור.
אולם לעתים נערכות במקום אזכרות או אף שמחות של יוצאי השכונה ,ובשבתות אלו
נמלא בית הכנסת מתפללים והמקום משמש גם למפגש חברתי בין מכרים ותיקים
וקרובי משפחה.
