Page 159 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 159
אחרית הימים בהגות עדת קומראן
מגילת ההודיות מבארת שתהליך הסגירה אינו קל כלל ועיקר – כוחות הרע נאבקים ובמאבקם זה
הם מחוללים סערה:
החישו כול משברים
וחבלי מרץ במולדיהם
ופלצות להורותם []...
וירועו אושי קיר כאוניה על פני מים
ויהמו שחקים כקול המון []...
ברתוח תהומות על נבוכי מים
[ויתרג]שו לרום גלים
ומשברי מים בהמון קולם
החישו :השורש חו"ש ,שמשמעותו כאן כאב ,בבנין הפעיל 15.פלצות :בהוראת כאב .אושי:
יסודות .נבוכי :המקומות העמוקים במים.
רק בסיומו של המאבק ייעלם הרע:
ויפתחו שערי [שאול לכול] מעשי אפעה
ויסגרו דלתי שחת בעד הרית עול
ובריחי עולם בעד כול רוחי אפעה
( ,1QHaטור יא [ג] ,שורות 16)18–10
אפעה :כינוי לרשעה17.
כוחות הטבע הפועלים כאן הם המים ,מי השחקים ומי הים .הסערה מביאה לסגירת 'רוחי האפעה'
ו'הרית עול' בשאול מאחורי 'בריחי עולם' ו'דלתי שחת'.
אפשרות אחרת לסילוק הרשעה היא הרס הקיים ובריאה חדשה .בריאה חדשה מוזכרת לדוגמה
בספר היובלים (א ,כט) .בסרך היחד ,לאחר השורות שמדובר בהן על זיקוק הבריאה הקיימת,
מדבר המחבר על 'קץ נחרצה ועשות חדשה' ( ,1QSטור ד ,שורה .)25גם במגילת ההודיות נרמז
הרעיון של בריאה חדשה .שורות ספורות לאחר המזמור המתאר את סגירת דלתי שחת בא מזמור
שבו ניתן לאש תפקיד מרכזי ,ופעולתה מביאה להרס שאין אחריו אלא יצירה מבראשית:
וחבלי מות אפפו לאין פלט
וילכו נחלי בליעל על כול אגפי רום
אש אוכלת בכול שנאביהם
להתם כול עץ לח ויבש מפלגיהם
ותשוט בשביבי להוב עד אפס כול שיתיהם
באושי חמר תאוכל
1 5כפי שפירש ליכט ,ראו :י' ליכט ,מגילת ההודיות ,ירושלים תשי"ז ,עמ' .80
1 6שם ,עמ' .82–80
17כפי שהעיר ליכט' ,כפי הנראה נתאחדו בו לצורך זה שתי משמעויות ראשוניות( :א) הנחש כסמל הרשעה;
(ב) אפע = לא כלום ,שווא' (ליכט [שם] ,עמ' 535 .)71
