Page 205 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני

‫‪ /‬תיאוריה האמנותיים של המאגיה בארץ־ישראל ‪/ 203 /‬‬

‫על פי אופן העיבוד של לוחות המראה מבחינה טכנית וסגנונית אין ספק כי יש להכליל‬
‫אותם בקבוצת החפצים שנעשו באזור הארץ־ישראלי־סורי בשלהי העת העתיקה‪ .‬לצערי‬
‫אך מחקרים בודדים עסקו ועוסקים באמנות העממית בארץ־ישראל ובסוריה בתקופה‬
‫זו (וגם בתקופות אחרות)‪ .‬עובדה זו עושה את המחקר לפעולה מורכבת וקשה‪ ,‬שכן כדי‬
‫לאפיין את לוחות המראה ואת הצלמיות מבחינה תרבותית ואמנותית היה נכון לראותם‬
‫לאורה של אמנות עממית אחרת שנעשתה בהקשר זהה של זמן ומקום‪ .‬אולם למרות‬
‫מיעוט המחקרים הדנים בסוגיה זו אפשר בכל זאת למצוא היבטים איקונוגרפיים דומים‬

‫במקצת המוטיבים המעטרים אותם‪ ,‬ובוודאי היבטים סגנוניים המאפיינים אותם‪.‬‬

‫הטכניקה‬
‫לוחות המראה עשויים מגוון חומרים‪ ,‬לרוב סטוקו (טיח מכויר) אך גם אבן גיר רכה או‬
‫טרקוטה‪ .‬כולם מעוטרים בתבליט‪ ,‬ויש המעוטרים גם בצביעה שמטרתה העיקרית היא‬

‫להדגיש פרטים של הדמויות והמוטיבים‪.‬‬
‫רוב הלוחות העשויים סטוקו או טרקוטה נעשו בתבניות‪ .‬הגילוף באבן מציג כמה‬
‫מישורים של ליטוש‪ ,‬כולל החלקת הלוח לחלוטין‪ ,‬מעשה שאינו בלתי אפשרי כאשר‬
‫עובדים באבן גיר רכה‪ .‬אופי העבודה יכול להשתנות מעבודה גסה שאינה מתייחסת‬
‫לפרטים קטנים ועד לעבודה מדויקת ומעודנת‪ .‬בלוחות מכל החומרים — סטוקו‪,‬‬
‫טרקוטה ואבן — נעשתה בגלוי עבודה במחוגה‪ .‬בלוחות העשויים טרקוטה נראה בבירור‬
‫שהתבנית נעשתה בחריטה במחוגה‪ ,‬שכן זרוע המחוגה השאירה חור במרכזו של כל‬
‫עיגול‪ .‬כאשר נוצר המעגל לשיבוץ של מראה‪ ,‬מולא החור במרכז מחדש‪ .‬שימוש רב‬
‫בציור נראה על הלוחות ועל הצלמיות מכל החומרים‪ ,‬אך שרידיו נראים טוב מאוד על‬
‫הלוחות העשויים סטוקו וחרס‪ .‬הציור חופשי‪ ,‬ונעשה במכחולים אחדים‪ ,‬כל אחד בעובי‬
‫אחר‪ .‬קווים שחורים שימשו בעיקר לתיחום אזורים ולהצגה של קווי מתאר ושל פרטים‬
‫אנטומיים‪ ,‬גם אם אלה כבר הוגדרו באמצעות תבליט‪ .‬הצבעים הנפוצים הם שחור‬
‫ואדום‪ ,‬אולם יש גם שרידים מעטים של צבעים אחרים כמו צהוב‪ ,‬ורוד וירוק‪ ,‬ואחדים‬

‫מהם נראים עד היום‪.‬‬
‫המראות המשובצות הוצמדו אל הלוחות בעזרת חומר (טיט) לח שהקיף את שולי‬

‫המראה‪.‬‬

‫המערך הכללי של עיצוב הלוחות‬
‫צורותיהם ומידותיהם של לוחות המראה משתנות מלוח ללוח‪ .‬אורך מרבית הלוחות‬
‫וגם רוחבם ‪ 20–15‬סנטימטרים‪ ,‬ולפיכך אפשר היה לעטרם במערך מורכב‪ .‬צורת הלוח‬
‫אינה קבועה ומושפעת לעתים מהעיטור שעל הלוח עצמו‪ .‬כך אנו יכולים למצוא עיטור‬
‫מעגלי על לוח עגול ועיטור ארכיטקטוני על לוח רבוע שחלקו העליון מעוצב לא פעם‬
‫כגמלון משולש‪ .‬לעתים הלוח חתוך לפי קו המתאר של העיטור‪ ,‬כלומר העיטור קובע את‬
‫צורת הלוח והוא חלק ממנו‪ ,‬ולא רק נוסף עליו לאחר שנקבעו צורת הלוח וגודלו‪ .‬מערך‬