Page 34 - עת-מול 280
P. 34
לוגו החברה לייצור
קרח טבריה
(ארכיון טבריה)
בקליפות הבטון האטומות" .לדבריו "שימוש מחודש יעודד
נקודות מבט חדשות ,חשיבה בלתי צפויה ופתרונות חסרי
תקדים ,שעשויים בתורם גם להשפיע על האדריכלות
המקומית ,צריך רק להפנות את המבט לכיוון הנכון ,לדמיין בשפה הגרמנית וחתומים עליה האדריכלים א' שורצבלט
ומ' גרוס .בנוסף ,מצוין על התוכנית כי בעלי הפרויקט
ולהאמין".
הם בהלול ,ישראל טויסטר וצבי יהודה כהן .ב־ 1954נבנה
החלק האחרון והמשמעותי ביותר במפעל ,מגדל התבואות טחנת ״לבנון״ בטבריה
טחנת הקמח הנטושה "לבנון" ,שמאז 1929מקבלת (סילו).
את פני הבאים לטבריה מצפון ,היא שריד לתעשייה ,המגדל הוקם בחזית הבניין הפונה אל כביש ,90ותוכנן על
ליזמות ולעצמאות שאיפיינו את העיר בשנים שבהן ידי המהנדס יוסף אידלמן כנקודת ציון בולטת במרחב.
הייתה מצויה בצמיחה .את הטחנה יזם בן־ציון בהלול ,בן המגדל ,שמורכב כולו מבטון חשוף ,נועד להכיל את גרעיני
למשפחה שעלתה לארץ במהלך המאה ה־ 19והתיישבה החיטה ,שהובאו אליו באמצעות משאיות .הגרעינים שונעו
בטבריה ,ומהדמויות הבולטות בטבריה במאה ה־ .20על ידי מסוע מהמשאיות אל המגדל וממנו אל בטן הטחנה
במקביל לפעילותו כתעשיין ,עסק בהלול בפעילות שבה נטחנו לקמח .המגדל מתנשא לגובה של 25מטרים
ציבורית ענפה .הוא היה חבר בוועד הקהילה היהודית ,ורוחבו 13מטרים .בחלקו העליון מצויים שני תאי איחסון
פעיל בארגון "ההגנה" וחבר במועצת העיר בשנות עגולים גדולים ואנכיים ובמרכזו — כמה מכלים קטנים יותר.
השלושים ,תפקיד שבו כיהן גם לאחר הקמת המדינה .ביצוע הפרויקט נמסר לסניף החיפאי של חברת "סולל
תחילה עבד בהלול בטחנת קמח בטבריה ,שהייתה בונה" .מנהל העבודה של הפרויקט אליהו (אלי) יגורוב
בבעלותם של ישראל טויסטר ומשה הכהן דואיק .עדיין זוכר את מלאכת הבנייה הקשה שהתבצעה בקיץ
בעקבות הניסיון שצבר ,בחר להקים בית חרושת ראשון של שנת " .1954עבדנו בחום עצום" ,הוא מספר "תבנית
מסוגו בעיר לייצור קרח וטחנת קמח .מהלך זה העיד לא היציקה של הסילו הייתה בגובה של 120ס"מ והועלתה על
רק על התפתחות התיעוש המודרני באזור ועל תהליכי ידי ג'קים ,כל 30ס"מ יוצקים ומרימים" ,הוא נזכר בפרטים
המודרניזציה שחלו בארץ ישראל לאחר הכיבוש הבריטי הטכניים" .עם שני חוטים מיוחדים שנקראים 'אנכים על
והתחלת שלטון המנדט ,אלא גם על גידול האוכלוסייה משקולת' היו בודקים אם הסילו ישר" (יגורוב בשיחה עם
של טבריה וסביבתה ,ועל הצורך ההולך וגובר בשני מוצרי המחבר .)2022 ,הוא נזכר במעשה שביצע הטייח ,יהושע
יסוד אלה .המיקום שבחר בהלול היה מחוץ לחומת העיר סבאג ,שבמהלך היציקה מצא את הזמן להנציח את שמו
העתיקה ,בקצה הצפוני של העיר ,במרחק של דקות בחריטה בבטון הרטוב שמעל לפתח המגדל.
הליכה אחדות ממרכז העיר .המיקום לא היה מקרי — עיצובו האדריכלי של המגדל מתאפיין בקווים מעוגלים
המגרש שרכש היה סמוך ל"נמל הדייגים" שעל חוף הנובעים מצורת המכלים העגולים שבקרבו ,אך מרכז חזית
הכנרת ,על הגדה המערבית של הכביש המוביל לצפת ,המגדל שטוחה .ראש המגדל מורכב מחדר חלוקה תיבתי
כיום כביש ,90בקטע שנקרא היום רחוב גדוד ברק .לקרח הבולט מעל לגוף המרכזי של המגדל ,ובו נקבעו שלושה
שיוצר כאן נועד תפקיד מרכזי בשינוע הדגים מהכנרת אל אשנבים זהים ,אופקיים וצרים .מפגש המגדל עם הקרקע
כל רחבי הארץ ,וייצור הקמח מחוץ לאזור הבנוי בצפיפות תוכנן באופן שבו שני קצותיו יורדים עד לקרקע ממש,
ובסמיכות לדרך הראשית איפשר שינוע קל של תוצרי בעוד שמרכז המסה מורם ומותיר פתח רחב המאפשר
המפעל .המיקום האסטרטגי של הטחנה לא נעלם מעיני למשאית המביאה עמה את גרעיני החיטה ,להיכנס אל
הבריטים בשלהי תקופת המנדט ,והם הקימו למרגלותיה עמדה מתחת למגדל ומשם לאפשר למכונות לשאוב את
עמדת בדיקה ,צ'ק פוינט .כך שלטו על אחד מצירי הגרעינים מקרבה.
הנסיעה המרכזיים בארץ ,כמו גם על הכניסה המרכזית אידלמן הכין שני רישומים פרספקטיביים למבנה .באחד,
שלא בוצע ,משולב חדר החלוקה בגוף המגדל ממש וללא
של העיר מצפון.
לפי הרישומים שבעירייה ,בהלול הרחיב במהירות את הפרדה ,כשגג דקיק מסיים אותו ונראה כמו מרפסת
מבנה הטחנה ותוך שנים אחדות הפך המבנה הקטן תצפית (ואכן נוף הכנרת והגולן נשקפים היטב מהבניין).
והחד־קומתי למבנה ענק ומשוכלל .ב־ 1937נערכה בו הרישום השני בוצע בשלמותו ,לרבות גגון הבטון שנקבע
הרחבה משמעותית ,כשלמבנה נוספו קומות עליונות בחלקו התחתון של המבנה .הגגון לא היה רק מחווה
שהכילו אולמות גדולים ורחבים .תוכנית הבניין נערכה עיצובית המעניקה תנופה למבנה .היה לו שימוש כהגנה
עת־מול 280
32
