Page 137 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי

‫'התברגנות'‪' ,‬שחיתות' ופיקוח מפלגתי‬

‫ארן ונמיר‪ ,‬לולא חש ש'דעת הקהל המפלגתית' מצדדת בו ולולא העריך שרוב חברי‬
‫מפא"י שוללים בתקיפות את השימוש בנגישות לצמתים של השלטון לשם הפקת‬
‫טובות הנאה חומריות‪ .‬ולראיה – אף על פי שמרדכי נמיר דחה מפורשות את עמדתו‬
‫השלילית של המוסד לביקורת כלפי יזמת ההשתכנות ב'שיכון צמרת'‪ 90,‬הוא לא העז‬
‫להתעמת עם המוסד וציית בקפידה להוראותיו‪ .‬כמוהו נהגו‪ ,‬ככל הנראה מן התיעוד‪,‬‬
‫גם ארן ולבון‪ .‬ייתכן שהם חזרו בהם מפני שהבינו שהמעשה איננו לגיטימי וייתכן‬

‫שחששו להינזק פוליטית‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬התנהגותם של בכירי מפא"י בפרשת 'שיכון צמרת' מגלה גם את עצמת‬
‫ההתנגדות לתופעות האלה בקרב חברי מפא"י‪ ,‬התנגדות שהרתיעה את הבכירים‪ ,‬וגם‬
‫את נכונותם של הבכירים‪ ,‬אנשי הקבוצה של מנהלי המפלגה‪ ,‬להשתמש בדירוגם‬
‫הרם בהייררכיה המפלגתית והשלטונית לשיפור מעמדם הכלכלי‪ .‬חלוקת טובות‬
‫הנאה שונות לא הייתה רק כלי לביצורו ולתפעולו של מיסוד הייררכי במפא"י;‬
‫כלומר היא לא הייתה רק שיטה של ראשי ההייררכיה להבטיח את נאמנותם של‬
‫פעילים זוטרים‪ ,‬מעין 'שמן סיכה' המבטיח את תקינות פעולתו של מנגנון המפלגה‪91‬‬
‫או כלי לצירוף חברים צייתנים חדשים למפלגה;‪ 92‬הייתה גם זיקה אחרת בין המיסוד‬
‫ההייררכי של מפא"י ובין חלוקת טובות הנאה – למנהלי המפלגה היה אינטרס אישי‬
‫חזק‪ ,‬לצד זה הפוליטי‪ ,‬במיסוד ההייררכי‪-‬החלוקתי ובמניעת מיסודה של דמוקרטיה‬
‫משתפת במפלגה‪ ,‬מפני שהם לא היו מעוניינים בפיקוח ציבורי צמוד מדי ויעיל מדי‪,‬‬
‫פיקוח כזה שישבש את יכולתם ליהנות מ ֵפרות מעמדם החדש כבכירים במפלגת‬

‫שלטון‪.‬‬
‫ובתמונת ראי לכך‪ ,‬אלה שביקשו למנוע את התפתחותה של מפא"י לארגון פוליטי‬
‫שחלוקה שכזאת היא אחד מתפקודיו המרכזיים הגיעו באופן טבעי לדרישה‪,‬‬

‫‪ 90‬ראו דיווח ברומברג למליאת המוסד לביקורת ב‪ ,11.9.1951-‬שם‪ ,‬א‪.2-935-1950-1-‬‬
‫‪ 91‬דוגמה אחת מרבות לכך היא פרשת שיכון הבולגרים שיזמו אנשי מפא"י ביפו‪ .‬מזכירות המוסד‬
‫לביקורת של מפא"י‪ ,19.11.1952 ,‬שם‪ ,‬א‪ ;2-935-1952-4-‬מליאת המוסד לביקורת‪,3.2.1953 ,‬‬
‫שם‪ ,‬א‪ .2-935-1950-1-‬אחד ממנהיגיהם‪ ,‬אליהו בן‪-‬מיור‪ ,‬טען שלקראת הבחירות אמר להם בן‪-‬‬
‫גוריון כי הוא אינו מתנגד לפרויקט מפלגתי כזה‪ ,‬ולדברי בן‪-‬מיור אשכול הבטיח להם הבטחות‬
‫מפורשות לסייע בהקמתו‪ .‬המוסד לביקורת נטה להתנגד ל'קבוצות משתכנים תחת שלט‬
‫המפלגה'‪ ,‬כדברי רייזנר )מזכירות המוסד לביקורת של מפא"י‪ ,30.12.1952 ,‬שם‪,‬‬

‫א‪ ,(2-935-1952-‬אך לבסוף אישר את השיכון בתנאים מגבילים‪.‬‬
‫‪ 92‬כך למשל סיפר דוד אפל לקהל ב'כינוס להתחדשות המפלגה' בפברואר ‪ 1951‬כי ביישוב העולים‬
‫העירוני מגדל גד‪ ,‬היא אשקלון‪ ,‬הצטרפו אנשים למפא"י ובתמורה קיבלו חנויות בנכסי דלא ניידי‬
‫ציבוריים‪ ,‬רישיונות לבתי עסק‪ ,‬למסעדות ולקיוסקים‪ .‬לטענתו‪ ,‬משישים ואחד חברי מועצת‬
‫הסניף במגדל‪-‬גד יותר מארבעים היו פקידים ויתרם היו סוחרים‪ ,‬בעלי מסעדות‪ ,‬קיוסקים ואף‬
‫בתי מלון ובתי קולנוע‪' .‬הכינוס להתחדשות המפלגה'‪ ,‬הכפר הירוק‪ ,‬ישיבה ב‪ ,17.2.1951 ,‬שם‪,‬‬

‫‪.2-15-1951-44‬‬

‫]‪[129‬‬