Page 140 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 140
פרק ב
לביקורת של מפא"י לשיטות של המשטרות החשאיות של הנאצים ושל הקומוניסטים
)הגסטפו והגה-פה-או( 104.אחיו ,השר ללא תיק פנחס לבון ,העניק גיבוי לאדירי
והעסיק אותו בייעוץ על ענייני נמל יפו בזמן שאדירי עמד במריו וסירב למכור את
ביתו שעל הכרמל105.
הפרשה הידועה היא פרשת ביתו של חבר הכנסת ליבנה בשכונת קריית היובל
בירושלים .היא בהחלט לא הייתה היחידה ,והמקרים שהוזכרו כאן הובאו לשם ייצוג
תופעה נרחבת של ביקורת על מגוריהם של חברי מפלגה רבים ובפרט של בעלי
התפקידים והמנהיגים שבהם .פרשת ליבנה קיימת במידה מסוימת בזיכרון הציבורי
מפני שליבנה הוא היחיד מבעלי המשקל הציבורי במפא"י שהתעמת עם המוסד
לביקורת עד כדי כך שהתרחק למעשה מן המפלגה 106במחאה על החלטת המוסד
לביקורת ומתוך ערעור עקרוני על עצם הסמכות של המפלגה לקבוע את אורח החיים
של חבריה.
באחד משלבי העימות כתב ליבנה במכתב למוסד לביקורת כי 'במידה שחבר
משתמש בחסכונותיו ,ירושתו או נכסיו האחרים – שבאו אליו בדרך הוגנת – אין
זכות לאסור עליו סידורי-חיים אלה ואחרים; קל וחומר ,שאין כל זכות לנשלו מביתו
או נחלתו' .הוא הוסיף בסיום הדברים כי אמנם 'קיום שכבות כלכלית שונות במפלגה
ובהסתדרות מעלה ,בלי ספק ,שאלות סוציאליות חדשות ,שלא היינו רגילים להן
בתקופה הטרום-ממלכתית' ,והעריך כי הרכוש של אלפים אחדים מחברי מפא"י מגיע
לעשרים עד עשרים וחמישה אלף לירות ויותר ,ומספר חברי ההסתדרות בעלי רכוש
כזה אף רב יותר ,להערכתו .אבל נראה כי לדעתו היה על מפא"י להשלים עם שינוי
אופייה החברתי ולא להילחם בכך 107.התנגדותו של ליבנה לדרישות השוויון אפיינה
את ראשי הקבוצה הפוליטית של מנהלי המפלגה .נראה שאפילו שרת צידד במידה
מסוימת בעמדות ליבנה108.
104מליאת המוסד לביקורת של מפא"י ,2.10.1952 ,שם ,א.2-935-1950-1-
105מזכירות המוסד לביקורת ,30.9.1952 ,שם ,א.2-935-1952-4-
106ליבנה לא הודיע רשמית על יציאתו מהמפלגה באותן שנים ,אך למעשה הרחיק עצמו ממנה
ובסוף העשור אף הודיע רשמית על יציאתו.
107אליעזר ליבנה ,ירושלים ,קרית היובל ,לח' עובדיה פורת ,המוסד לבקורת ליד מרכז מפא"י,
,9.11.1953אמ"ע ,ב .2-935-1950-2-לניסוח פומבי של עמדת המוסד לביקורת בעניין זה
ראו מאמר שפרסם יוסף שפירא ,איש נהלל וחבר מזכירות המוסד ,ביולי .1953שפירא ,על
הביקורת.
108ראו דברי שרת ביומנו על שיחתו עם ליבנה ב ,16.11.1953-שרת ,יומן אישי ,עמ' .153השיחה
נסבה על מעמד ליבנה במפלגה ועל הוראות המוסד לביקורת .שרת כתב ביומנו באותו יום כי
'בבירורים כאלה של מידות ומוסר הוא ]המוסד[ רשאי רק לחוות דעה ולהודיע על כך למוסדות
המפלגה' .בשנים 1957-1954התפתחה פרשה ציבורית רבת תהודה סביב ביתו של ליבנה
והוצאתו ממפא"י ,אך לא נוכל לעסוק בה כאן ,מאחר שהיא התרחשה ,כאמור ,מחוץ לתחום
][132