Page 149 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 149
השתקת 'הצעירים'
ושמואל תג'ר )אבי-עד( מ'הצופים' 4.אלה רק שמות הבולטים .הקבוצה של 'תלמידי
ברל' הייתה כמובן רחבה וכללה רבים מהבוגרים של שלוש תנועות הנוער .נכללו בה
בעלי העניין הפוליטי שבהם )רבים היו בעצם חסרי עניין פוליטי ממשי( שצידדו
בכצנלסון בוויכוחיו עם טבנקין.
הפילוג בקרב 'הנוער החלוצי' של מפא"י היישובית היה כמובן השתקפות הפילוג
של המבוגרים בין סיעה ב – ובמרכזה הרוב בקיבוץ המאוחד – מזה ובין הרוב
במפא"י מזה ,ובכל זאת נושאי הפילוג לא היו זהים .אחד ממוקדי העימות במפא"י
היה מאבק הכוח בין סיעה ב התל-אביבית ,מוקד מחאה של פועלים עירוניים ושל
מובטלים ,ובין המנגנון ההסתדרותי-מפלגתי שהתארגן עם תומכיו בסיעה ג .המאבק
נסב על שיטות הפעולה של המנגנון ,שיטות לא הגונות לדעת מאשימיו ,ועל מידת
כפיפותו לפיקוח ציבורי .אבל זה היה נושא רחוק מעולמה של תנועת הנוער הארץ-
ישראלית לזרמיה השונים .עיני אותם נערים ונערות היו נשואות להתיישבות חלוצית.
היא שמיקדה אליה את מיטב האידאליזם שלהם ,ומחויבותם לאינטרסים של פועלי
העיר הייתה מילולית בלבד 5.באורח אירוני למדי ,אחרי שרבים מהם עזבו את
קיבוציהם והתמודדו עם מציאות החיים בעיר ,הם גילו את חשיבותה של שאלת
המנגנון – חשיבותה גם ל'עניינים שברומו של עולם' ,קל וחומר לענייני העולם
הזה.
בפילוג שהתהווה בשלוש תנועות הנוער ובגופי ההתיישבות הצעירים הייתה
לטבנקין עמדת יתרון ברורה :שליטתו במזכירות הקיבוץ-המאוחד הקנתה לאנשיו
מידה רבה של יכולת לפקח על מיון המדריכים ועל הפנייתם ,וכך רכשו השפעה רבה
על תכני ההדרכה ועל הרכב ההכשרות ויעדיהן .יתרונו של טבנקין על כצנלסון בקרב
הנוער בלט לעומת נחיתותו הארגונית והמספרית הברורה במוסדות ההסתדרות
ובמפלגה עצמה .הדברים הגיעו עד כדי כך שנוצר רושם כי הרוב במפא"י ייוותר
ב'מפלגה זקנה' ו'עייפה' וכל 'הנוער החלוצי' יצטרף לשורותיו הרעננות של טבנקין.
עדויות שמואל אבי-עד ומאיר בראלי למחבר ;2000 ,1998 ,ביילין ,בנים ,עמ' ;50-16הנ"ל, 4
חיכוכים ,עמ' .36-28 ,26 5
ולעומת זאת עופר העיד באוזני ביילין כי תלמידי ברל דווקא תמכו בעמדות סיעה ב בענייני
הארגון הפנימי של המפלגה ורק כצנלסון שכנעם לייחס משקל עודף לשלילת ברית המועצות,
כדרכו של הרוב במפא"י ,ולהיאבק למען עמדותיהם הארגוניות בתוך המפלגה ולא מחוץ לה.
ביילין ,חיכוכים ,עמ' 31והערה 27בעמ' ;286הנ"ל ,בנים ,עמ' .23-22זיכרונם של מלכין
ובראלי ממוקד יותר בסוציאליזציה האנטי-קומוניסטית או ב'קורס' בסוציאליזם דמוקרטי
שהעביר ברל כצנלסון בשיחותיו ב 1942-ופחות בעמדותיהם כלפי פועלי העיר המתמרדים.
נראה כי המיקוד בהתיישבות הוא שכיוון את הלוך מחשבתם .לדברי מלכין אתוס העלייה
השנייה הוא שהיה לנגד עיניהם ופחות האתוס של הפרולטריון הנאבק על חירותו .עדות אהוביה
מלכין ;2000 ,עדות מאיר בראלי.1999 ,
][141