Page 150 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 150

‫פרק ג‬

‫הייתה לכך משמעות קיומית מבחינת מפא"י דאז‪ ,‬שהרי החלוציות‪ ,‬הדינמיות‬
              ‫והתקוות האוטופיות לעתיד לבוא היו יסוד מרכזי בדימוי העצמי שלה‪.‬‬

‫זה הרקע למאבקם של 'תלמידי ברל' בתנועות הנוער‪ .‬מצד אחד הם נאבקו בסביבה‬
‫לא קלה והיה עליהם להתמודד עם מעמדה ההגמוני של מזכירות הקיבוץ המאוחד‬
‫ועם מדריכיהם ורבים מחבריהם‪ .‬מצד אחר הם נהנו מתמיכת ההנהגה הבכירה‬
‫של מפא"י‪ ,‬מפני שהיא ראתה במאבקם עניין חיוני לה עצמה‪ ,‬וממילא נהנו גם מסיוע‬
‫של המערכת הארגונית המסועפת שהייתה בשליטת ההנהגה‪ .‬המשמרת הצעירה‪,‬‬
‫כדוגמה חשובה לשניות זו בין עצמאות לתלות‪ ,‬אכן הייתה ארגון אותנטי של צעירים‬
‫'לא ממושמעים' למדריכיהם בתנועה ומוקד של הזדהות לרבים; זו אכן אחת הסיבות‬
‫להצלחתה ולהד הציבורי שעוררה – אבל זו לא הייתה הסיבה היחידה; הקמתה‬
‫הוכתרה בהצלחה גם הודות לסיוע של ההנהגה הוותיקה ושל מנגנון מפא"י‪ .‬הקמת‬
‫המשמרת הצעירה )זמן קצר אחרי מות כצנלסון( הייתה חלק חשוב מהמאמץ‬
‫של מפא"י להשתקם מן הפילוג שפיצל אותה בשנים ‪ 6.1944-1942‬וכך‪ ,‬מיד בתחילת‬
‫חייהם הבוגרים או אף בנעוריהם מצאו עצמם 'תלמידי ברל' בצומת פוליטי‬

                                                                         ‫מרכזי‪.‬‬
‫כבר בזמן התגבשותה של הקבוצה ניכרת אפוא שניוּת‪ .‬מצד אחד‪ ,‬חבריה חוו‬
‫עמידה על עצמאות רעיונית ועל חירות המחשבה בגלל נסיבות הפילוג ובגלל נושאיו‬
‫)היחס לברית המועצות‪' ,‬חניכים' למול 'המדריך'(‪ .‬ההתנסות הזאת אף הוליכה חלק‬
‫מהם לגבש בהדרגה עמדה דמוקרטית בלתי מתפשרת ומסקנית – סוציאליזם‬
‫דמוקרטי המבוסס על ההנחה כי בהגשמה רדיקלית של ערכים דמוקרטיים בכל‬
‫מערכי החיים תוגשם האוטופיה הסוציאליסטית עצמה‪ .‬קו ההתפתחות הזה חשוב‬
‫להבנת העמדות שרבים מהם נקטו בראשית שנות החמישים‪ ,‬בזמן שהם נודעו בשם‬
‫'צעירי מפא"י' או 'הצעירים'‪ .‬אבל מצד אחר הם לא 'יצאו לדרך' לבדם‪ ,‬בודדים‬
‫במועדם כמו אנשי העלייה השנייה למשל‪ ,‬אלא היו 'בני טיפוחים' או 'בנים‪-‬‬
‫ממשיכים'‪ .‬זה היה קו אופי רב השפעה‪ ,‬והוא ניכר היטב בהתנהגותם הפוליטית‬
‫בשנות החמישים‪ ,‬בזמן שלא סוככה עליהם עוד חסותו רבת הכוח של כצנלסון‪ .‬לקו‬

                                          ‫האופי הזה היה חלק לא קטן בכישלונם‪.‬‬
‫הקבוצה שהתגבשה סביב המשמרת הצעירה וביטאונה 'אשמורת' הוסיפה‬
‫לפעול גם אחרי מותו של כצנלסון ב‪ ,1944-‬בימי המאבק נגד הבריטים אחרי מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ .‬מ‪ 1946-‬ייצג אותה מלכין במזכירות מפא"י ושישה חברים ייצגו‬
‫אותה במרכז המפלגה‪ 7.‬שמעון פרס ומשה דיין )שיוכו לקבוצה אינו חד‪-‬משמעי(‪8‬‬

‫פעולה חשובה נוספת הייתה ועידת הבלתי‪-‬מפלגתיים שחזרה ואישרה את מעמד מפא"י כמפלגה‬               ‫‪6‬‬
            ‫הראשית של תנועת הפועלים הציונית‪ .‬ראו אביזוהר ובראלי‪ ,‬עכשיו‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.12-11‬‬
                                                                                             ‫‪7‬‬
                                                                      ‫ביילין‪ ,‬בנים‪ ,‬עמ' ‪.29‬‬  ‫‪8‬‬
‫ככל הנראה הקשר שלו לקבוצה לא נרקם בתנועת הנוער‪ ,‬אלא נוצר ב‪ ,1944-‬שנת הפילוג‬

‫]‪[142‬‬
   145   146   147   148   149   150   151   152   153   154   155