Page 375 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 375
הדיון על העיצוב של מפלגת השלטון
בתהליך שכזה – גורלם נתון כולו בידי המנגנון המפלגתי .הוא דרש 'בחירות
ראשוניות ,פריימאריס בלע"ז' ,לקביעת מועמדי המפלגה ,כמו הנוהל בארצות
הברית .זו הפעם היחידה שהועלתה דרישה מעין זו במהלך הדיון הפנימי שנסקר
במפא"י והיא איננה מאפיינת אותו .ראוי להימנע מזיהוי אנכרוניסטי בין ההצעות
בנות הזמן ההוא למיסוד דמוקרטי רדיקלי ובין התפתחויות מאוחרות משנות
התשעים ואילך63.
שכטמן קבל על 'זלזול באנשי תרבות ורוח' ועל 'הציניזם' הנלווה לתהליכים
הפוליטיים שתיאר ,על היעדר מורים ,סופרים ואמנים ברשימות המועמדים של
מפא"י לגופים הפוליטיים השונים ,על הידלדלות שורות 'התנועה המאוחדת' היונקת
ממקורות מפא"י ,על הכישלון למשוך נוער למפלגה ,על 'הפקרת הפרברים'64.
שכטמן השתייך ל'תרבותניקים' בין בעלי הביקורת הפנימית במפא"י .הם חשו זרות
וניכור לכוחות ששלטו אז במפלגה וראו בשיטותיו הפוליטיות של 'הגוש' תגרנות
כוחנית דוחה ומזיקה.
ביקורת על המיסוד של המפלגה מכיוון ה'שטח' אפשר אולי לראות ברשימותיו של
מרדכי אוטיקר 'דרושה תמורה ארגונית במפלגה!' )מאי (1949ו'פגימות בחיים
הדמוקרטיים של המפלגה' שהתפרסמה חודשים אחדים אחר כך ,באוקטובר .ניכר
במאמריו הלוך רוח מסוים – אולי אפשר לכנותו 'ליברטיני' – של סירוב לקבל
סמכות שרירותית .הלוך הרוח הזה אפיין חוגים עממיים לא מבוטלים בשורות
מפא"י .מקובל להצביע ,בצדק ,על התגברות הקונפורמיות במפא"י בשנות
החמישים .אבל לצד זה אפשר להבחין בהתנגדות לתהליך הזה .ייתכן שהיא שאבה
את השראתה מרוחה הלא קונפורמיסטית של העלייה השנייה .על כל פנים חשוב
לראות שהתנגדות לסמכות שרירותית לא הייתה נחלתם של 'התרבותניקים' הנזכרים
דווקא ,אלא אפיינה חוגים מגוונים ואף עממיים במפא"י .אוטיקר מחה על גילויים
בולטים של חוסר שוויון חברתי )במובחן מאי-שוויון כלכלי( – 'עדיפות לחבר בעל
63הפוליטיקה הישראלית בשלהי שנות התשעים ובראשית שנות האלפיים מחייבת להבהיר כאן שזו
תהיה טעות לזהות דמוקרטיזציה רדיקלית ,כגון זו שהוצעה במפא"י בראשית העצמאות ,עם
שיטות בחירה מסוימות של פוליטיקאים; כלומר אין לזהות אותה דווקא עם בחירת מועמדים
בבחירות מקדימות המוניות .המוקד החשוב של מיסוד דמוקרטי רדיקלי הוא הטלת פיקוח
ציבורי צמוד על הפוליטיקאים ‡ ȯÁולא רק לפני הפקדת הכוח הפוליטי בידיהם ,כדי לצמצם
את מידת האוליגרכיה שיש בדמוקרטיה הייצוגית .לכן המוקד היה מוסדות מפלגתיים
דמוקרטיים ומשתפים ,מוסדות חזקים דיים להטיל פיקוח ציבורי על אנשי השלטון .על פי
ההנחה של רבים מבעלי ההצעות השונות ,פוליטיקאים ישקפו את דעות הציבור ואת רצונותיו עד
כמה שהמפלגות יהיו גופים משתפים ודמוקרטיים ,ותהיה אשר תהיה שיטת הבחירות המקדימות
של מועמדים לבחירות הכלליות .אפשר להניח שרוב המציעים ראו לנגד עיניהם בחירת מועמדים
במוסדות המפלגה ,ודברי שכטמן יצאו מכלל זה.
64שכטמן ,תנועה.
][367
