Page 422 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 422

‫פרק ח‬

‫להגדירם אז 'ראשי המדינה'‪ ,‬סברו שיחסי התלות הפוכים דווקא והמדינה היא‬
                                ‫התלויה בתנועה החלוצית לשם הגשמת מטרותיה‪.‬‬

‫רוטנשטרייך פירש את גל ההתמרמרות על הקיצוב באספקה ואת הפנייה ההמונית‬
‫לשוק השחור בתור גילויים של התנכרות הוותיקים לעולים‪ .‬בואם של עולים רבים‬
‫מ'ארצות מפגרות' טיפח הרגשת עליונות‪ .‬איש מן הוותיקים לא היה נקי ממנה‪,‬‬
‫להערכת רוטנשטרייך‪ ,‬והרגשה זו בצירוף ההפרדה הפיזית מן העולים טיפחו את‬
‫התנכרות הוותיקים לעולים‪ .‬הוא ייחס את ההתנכרות גם לכך שעתה המדינה היא‬
‫המופקדת על העלייה ועל הקליטה‪ ,‬וכך נפטר הציבור הוותיק מן האחריות הזאת‬
‫ופנה לחייו הנבדלים והתבצר בצורכי ההווה‪ .‬התפתחות זו סותרת את הדינמיות‬
‫הדרושה למדינה שפניה לעתיד‪ .‬והכפייה הממלכתית היא סיבת ההתבצרות לפי‬
‫רוטנשטרייך‪' :‬דבר שהיה קנין רצוני של רובנו‪ ,‬אין אנו רוצים לקבלו כשהוא נעשה‬
‫קנין מוסדי מופקע מרצוננו'‪ .‬אפשר לזהות כאן הסתייגות מעצם המעבר למדינה‪,‬‬
‫בסתירה להתבטאויות מפורשות אחרות של רוטנשטרייך‪ ,‬חיוביות מאוד כלפי‬

                  ‫הממלכתיות החדשה‪ ,‬עד לכדי ראייתה בתור ערך כשהוא לעצמו‪1.‬‬
‫המחבר הצביע על התבססות התפיסה שהמדינה היא סיום של תהליך מדיני ולא‬
‫פתיחתו של תהליך בנייה חברתי‪ ,‬כלומר השתרשה בציבור תפיסה סטטית של‬
‫המדינה‪ ,‬מסוכסכת עם התהליכים המהפכניים המתחוללים בה באותו זמן ממש‪ .‬הוא‬
‫ייחס את התפיסה הסטטית ההיא להלוך רוח אנוכי שהשתלט אז על ציבור הוותיקים‪,‬‬
‫הקולטים‪ .‬רוטנשטרייך חש בתמיכה הרבה שכעבור זמן קצר העבירו הוותיקים לימין‬
‫האזרחי‪ ,‬לציונים‪-‬הכלליים‪ ,‬בבחירות המקומיות שנערכו בנובמבר ‪ ,1950‬זמן קצר‬
‫אחרי פרסום מאמרו‪ ,‬ובבחירות הכלליות בסוף יולי ‪ .1951‬המעבר של הוותיקים‬
‫לימין ביטא לדעתו הלוך רוח אנוכי‪ ,‬וזו הייתה הדעה הרווחת בקרב אנשי מפא"י אז‪.‬‬
‫לפי התפיסה הסטטית שכה הדאיגה את רוטנשטרייך‪ ,‬מדינת ישראל היא מדינה‬
‫רגילה‪ :‬מכשיר להקלת החיים‪ ,‬ולא 'מכשיר המיצג את התביעה המכוונת אלינו'‪ .‬ניכר‬
‫כאן הקושי להסביר את המעבר החד של אותן שכבות בציבור מהתמסרות‬

                                         ‫אידאליסטית רבה יחסית לירידה מוסרית‪.‬‬
‫חציו של רוטנשטרייך לא כוונו בעיקרם אל הציבור‪ ,‬אלא אל השלטון‪ ,‬שלטון‬
‫מפלגתו מפא"י‪ :‬חוגים מן השלטון השתקעו לדבריו ברדיפת מותרות ואף 'תופסים‬
‫את המדינה ]את המנהל הממשלתי[ בתור מעמד חברתי ורואים עצמם כנציגיו הנהנים‬
‫ממנו'; מכאן הנטייה לטפח את 'ההכרה הביורוקרטית' של נציגי שלטון הרואים‬

‫אחרי מאמר זה אך גם לפניו; למשל‪ ,‬כשנה לפני כן‪' :‬מדינת ישראל‪ ,‬באשר היא מבטאת את‬              ‫‪1‬‬
‫שאיפת הדורות היהודיים ומסמלת אותה בפועל‪ ,‬היא ערך כשהוא לעצמו; ובאשר היא לפי‪-‬שעה‬
‫אמצעי למימוש השאיפה של עם‪-‬ישראל לכינוס טריטוריאלי – היא בעלת ערך מכשירי'‪.‬‬
‫רוטנשטרייך‪ ,‬בין סמל לממשות‪ ,‬עמ' ‪ .25-21‬על תפיסתו הממלכתית המובהקת של רוטנשטרייך‬

                                                                            ‫ראו עוד להלן‪.‬‬

‫]‪[414‬‬
   417   418   419   420   421   422   423   424   425   426   427