Page 417 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 417
הדיון על העיצוב של מפלגת השלטון
הפגה מסוימת של העוול הכרוך ברציונליות או ביעילות הכלכלית ,שעה ששיקול
הרווח הכלכלי ימשיך לקבוע את הנוהג הממשי של בני האדם היחידים גם תחת
שלטונו ותחת אותה הסדרה; כך הוא אינו אלא מוותר על עצמו ,שהרי הנוהג הממשי
בחיי היחידים הוא-הוא המושא העיקרי של הסוציאליזם מיסודו.
הליקוי טמון ,לדעת רוטנשטרייך במאמר הנדון כאן ,בתפיסת האדם של
הסוציאליזם' :הוא לא העלה את רעיון אחריות האדם למדרגת רעיון מרכזי מבחינה
אנושית' .רוטנשטרייך מציע אפוא תיקון קנטיאני לתאוריה הסוציאליסטית המקובלת
אז .לדעתו תביעת האדם לזכויות ,גם בגרסתה הסוציאליסטית וקל וחומר בגרסתה
הליברלית ,מועדת להתגלגל להדוניזם ומכאן לעמדה של תביעה גרדא מן החברה.
לעומת זאת ,רוטנשטרייך קורא לטפח באדם את אחריותו למקומו ,להתמקד בעניין
המשותף שבינו לבין פעילותו האישית והחברתית .מיקוד כזה עשוי להוביל ליחס
אותנטי או לא-מכשירי בין האדם לפעילות שלו ,כך קיווה המחבר ,והיא לא תתפס
עוד כאמצעי אלא 'מעין המשך אוביקטיבי וגלוי של אישיותו הפסיכו-פיסית' .מכאן
באופן טבעי הצטער רוטנשטרייך על גרעיני האותנטיות שהתפתחו בתנועת הפועלים
הציונית ועתה הם 'נשטפים במערבולת השיקול הכלכלי הסוחף את הכל'.
בהלאמה ביטא הסוציאליזם תפיסה ַמקרוסקופית של החברה – הבעלות מופקדת
בידיה במובן ה ַמקרוסקופי של המונח 'חברה' – אך לפי המחבר בתפיסה זו 'החברה
לא הופיעה בגיבושיה הממשיים [...] .כל אימת שהחברה היא אנונימוס הרי היא
מופיעה כארגון ולא כיחידת חיים ממשית' .חברה כזאת מטפחה תובענות ואין בה
מקום לזיקת אחריות ,המניחה אינטימיות .אבל אינטימיות כזאת אפשרית רק היכן
שיש 'זיהוי בין המשק לחברה' על פי 'רעיון הקבוצה' בדבר 'חברה שהפעילות
הכלכלית ]בה[ היא אחד מגילוייה של הפעילות החברתית' .זיהוי כזה אינו מתקיים
במערכותיה של תנועת הפועלים כולה ,אבל בלעדיו היא לא תהיה נאמנה לעצמה.
מכאן ש'גורלה של תנועת הפועלים תלוי בחוסן חדש לתנועת הקבוצה'.
אפשר לראות אפוא שהדיון של רוטנשטרייך במושג האחריות קיפל בתוכו את
התביעה כי המיסוד הפוליטי ,החברתי והכלכלי ,המיסוד שיעצב השמאל הציוני
בתקופה ייחודית של כינון ,יתיר ליחיד לקיים אוטונומיה מקושרת אינטגרלית
למערכות החברה והמשק וארוגה בהן כך שהן יהיו באמת 'שלו' .יש זיקה ברורה בין
תפיסה זו ובין תביעת המיסוד הפוליטי המשתף שהושמעה אז בכל עוז ,אך ללא
הועיל ,בעולמה הרוחני של מפא"י .אבל המושג שהניע את מחשבתו של רוטנשטרייך
כאן הוא מושג האותנטיות ,ולכן הוא קישר ,כפי שראינו ,את התביעה לאוטונומיה
של היחיד או לאחריותו על חייו עם אינטימיות שאיננה יכולה לאפיין את הזירה
הפוליטית-המפלגתית ההמונית ,ולמעשה הקישור הזה בין אוטונומיות ובין
אינטימיות חברתית הניע את מחשבתו של רוטנשטרייך לכיוון של מיסוד לא פוליטי
או אולי ציבורי אך לא מפלגתי.
][409
