Page 415 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 415

‫הדיון על העיצוב של מפלגת השלטון‬

‫באותו משק‪ ,‬ולאו דווקא בחנו את טיב השליטה של הדרג הפוליטי‪ ,‬הדרג שפיקח על‬
‫המנהלים והיה בגדר של 'בעלים' מבחינתם‪ .‬הם אימצו אותה נקודת ראות שהוליכה‬
‫את פנחס ספיר ואת פנחס לבון להטיל את מרותם על מנהלי סולל‪-‬בונה ב‪135,1958-‬‬
‫ולא בדקו לא את האינטרסים והערכים שהדריכו את הדרג הפוליטי‪' ,‬בעלים' כמו‬

                     ‫ספיר ולבון‪ ,‬ולא את שיטות השליטה והפיקוח הפוליטי שלהם‪.‬‬
‫במאמרו 'לבדק "חברת העובדים"' חזר כרמי על התפיסה המקובלת שתבעה ניהול‬
‫עצמי‪' :‬העברת אמצעי הייצור לידי הפועלים עצמם‪ ,‬החלפת הבעלות הפרטית‬
‫בבעלות שיתופית או קואופרטיבית יש בהן כדי ליצור דפוסי חברה חדשים‬
‫המושתתים על הנהלה עצמית ועזרה הדדית בלי מנצלים ומנוצלים'; וכך הגדיר כרמי‬
‫את הדרך להגשמת המטרה הזאת‪' :‬הנהלת המשק ]בהתיישבות ובקואופרציה[ ע"י‬
‫חברים נבחרים לתקופות מוגבלות מקיימת את הזיקה של הנציגים אל הכלל ומונעת‬
‫בעד התגברות נטיות אוטוקרטיות'; כלומר המוקד הוא בעיניו מניעת השתררות של‬
‫מנהלים‪ ,‬ולכן הציע לאזן את כוחם באמצעות הגברת כוחה המפקח והמתאם של‬
‫חברת העובדים ובאמצעות הקניית מידה של אוטונומיה ליחידותיה השונות‪ ,‬כך‬
‫שהתוצאה לא תהיה ריכוזיות יתר‪ ,‬אלא תכנון ותיאום מזה והגברת הדמוקרטיה‬
‫המשקית מזה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬לפי כרמי העיקר היה כאמור איזון כוחם של המנהלים‪ ,‬עד‬

                                   ‫כדי הצעה לניהול רוטציוני‪ ,‬חובבני בהכרח‪136.‬‬
‫זה היה העיקר גם בעיני גלבוע‪ .‬הוא הציע 'ביצוע הצעתו של הח' פנחס לבון לפני‬
‫שנים‪ :‬שיתוף הפועלים בבעלות' באמצעות חיובם לרכוש מניות שיזכו בדיבידנד‬
‫ובזכות למנות נציגים להנהלה; וכן להנהיג דיבידנד סמלי גם בקואופרציה לסוגיה‪,‬‬
‫לשם יצירת נאמנות ואחריות‪ .‬לשם כך הציע אף הוא לחזק את סמכויות הפיקוח של‬
‫חברת העובדים למול המנהלים החזקים בסולל‪-‬בונה ובשאר חלקיו של משק‬

                                                                   ‫העובדים‪137.‬‬
‫אבל גלבוע לא העריך – לא באותו מאמר ולא במקומות אחרים – שהגשמת הצעתו‬
‫של לבון מ‪ 1947-‬לשיתוף פועלים בבעלות‪ ,‬בניהול וברווחים חייבה מאבק פוליטי‪,‬‬
‫'הורדת ידיים' כוחנית עם הדרג הפוליטי ששלט בחברת העובדים‪ ,‬באמצעות שליטתו‬
‫במוסדות ‪ ÌÈÈËÈÏÂÙ‰‬של ההסתדרות‪ ,‬ולא רק מאבק עם המנהלים 'המקצועיים'‪ .‬ללא‬
‫אבחנה זו‪ ,‬הזירה הייתה נוחה לטשטוש כגון זה שהתבטא בדבריו המצוטטים של‬
‫נמיר בדבר פועלים ומנהלים שאינם רוצים להקים מבנה כלכלי שיתופי ורק‬
‫פוליטיקאים כמותו צופים מהצד בחרדה לאופיו הסוציאליסטי של מפעלם; כביכול‬
‫מזכיר ההסתדרות ושאר הפוליטיקאים ששלטו בה היו חדלי אונים למול המציאות‬
‫הזאת‪ .‬ברור שלא היה כל סיכוי להתגבר על ההתנגדות הטבעית של המנהלים למבנה‬

                                     ‫‪ 135‬על הרפורמות של לבון ראו גרינברג‪ ,‬הכלכלה המרחיבה‪.‬‬
                                                            ‫‪ 136‬כרמי‪ ,‬חברת העובדים‪ ,‬עמ' ‪.7-6‬‬

                                       ‫‪ 137‬גלבוע‪ ,‬מבעיותיה‪ ,‬עמ' ‪ .10-9‬ראו עוד גלבוע‪ ,‬תמורות‪.‬‬

                                     ‫]‪[407‬‬
   410   411   412   413   414   415   416   417   418   419   420