Page 415 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 415
הדיון על העיצוב של מפלגת השלטון
באותו משק ,ולאו דווקא בחנו את טיב השליטה של הדרג הפוליטי ,הדרג שפיקח על
המנהלים והיה בגדר של 'בעלים' מבחינתם .הם אימצו אותה נקודת ראות שהוליכה
את פנחס ספיר ואת פנחס לבון להטיל את מרותם על מנהלי סולל-בונה ב135,1958-
ולא בדקו לא את האינטרסים והערכים שהדריכו את הדרג הפוליטי' ,בעלים' כמו
ספיר ולבון ,ולא את שיטות השליטה והפיקוח הפוליטי שלהם.
במאמרו 'לבדק "חברת העובדים"' חזר כרמי על התפיסה המקובלת שתבעה ניהול
עצמי' :העברת אמצעי הייצור לידי הפועלים עצמם ,החלפת הבעלות הפרטית
בבעלות שיתופית או קואופרטיבית יש בהן כדי ליצור דפוסי חברה חדשים
המושתתים על הנהלה עצמית ועזרה הדדית בלי מנצלים ומנוצלים'; וכך הגדיר כרמי
את הדרך להגשמת המטרה הזאת' :הנהלת המשק ]בהתיישבות ובקואופרציה[ ע"י
חברים נבחרים לתקופות מוגבלות מקיימת את הזיקה של הנציגים אל הכלל ומונעת
בעד התגברות נטיות אוטוקרטיות'; כלומר המוקד הוא בעיניו מניעת השתררות של
מנהלים ,ולכן הציע לאזן את כוחם באמצעות הגברת כוחה המפקח והמתאם של
חברת העובדים ובאמצעות הקניית מידה של אוטונומיה ליחידותיה השונות ,כך
שהתוצאה לא תהיה ריכוזיות יתר ,אלא תכנון ותיאום מזה והגברת הדמוקרטיה
המשקית מזה .מכל מקום ,לפי כרמי העיקר היה כאמור איזון כוחם של המנהלים ,עד
כדי הצעה לניהול רוטציוני ,חובבני בהכרח136.
זה היה העיקר גם בעיני גלבוע .הוא הציע 'ביצוע הצעתו של הח' פנחס לבון לפני
שנים :שיתוף הפועלים בבעלות' באמצעות חיובם לרכוש מניות שיזכו בדיבידנד
ובזכות למנות נציגים להנהלה; וכן להנהיג דיבידנד סמלי גם בקואופרציה לסוגיה,
לשם יצירת נאמנות ואחריות .לשם כך הציע אף הוא לחזק את סמכויות הפיקוח של
חברת העובדים למול המנהלים החזקים בסולל-בונה ובשאר חלקיו של משק
העובדים137.
אבל גלבוע לא העריך – לא באותו מאמר ולא במקומות אחרים – שהגשמת הצעתו
של לבון מ 1947-לשיתוף פועלים בבעלות ,בניהול וברווחים חייבה מאבק פוליטי,
'הורדת ידיים' כוחנית עם הדרג הפוליטי ששלט בחברת העובדים ,באמצעות שליטתו
במוסדות ÌÈÈËÈÏÂÙ‰של ההסתדרות ,ולא רק מאבק עם המנהלים 'המקצועיים' .ללא
אבחנה זו ,הזירה הייתה נוחה לטשטוש כגון זה שהתבטא בדבריו המצוטטים של
נמיר בדבר פועלים ומנהלים שאינם רוצים להקים מבנה כלכלי שיתופי ורק
פוליטיקאים כמותו צופים מהצד בחרדה לאופיו הסוציאליסטי של מפעלם; כביכול
מזכיר ההסתדרות ושאר הפוליטיקאים ששלטו בה היו חדלי אונים למול המציאות
הזאת .ברור שלא היה כל סיכוי להתגבר על ההתנגדות הטבעית של המנהלים למבנה
135על הרפורמות של לבון ראו גרינברג ,הכלכלה המרחיבה.
136כרמי ,חברת העובדים ,עמ' .7-6
137גלבוע ,מבעיותיה ,עמ' .10-9ראו עוד גלבוע ,תמורות.
][407
