Page 413 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 413
הדיון על העיצוב של מפלגת השלטון
חשוב ביותר מאותו 'כר'; והרי 'דמוקרטיה חברתית' הייתה נוטלת מן המנגנון
המפלגתי-הסתדרותי את השליטה באחד מאמצעי הקיום העיקריים שלו ,או לפחות
מגבילה מאוד את שליטתו ומחייבת אותו להתנהל בסביבה חברתית לא מוכרת,
סביבה שיחסי האנוש בה אינם יחסי מרות פקידותיים והיא לא מבוקרת ולא נשלטת
כל צורכה.
מנקודת הראות שלנו כאן מעניינת בעיקר זיקה או התניה אפשרית זו שבין מיסוד
פוליטי דמוקרטי של תמסורות הכוח הפוליטי ובין התפתחות ,השתמרות והתעצמות
של יסודות שיתופיים בכלכלה המתרחבת של ישראל בתקופת דיוננו ואחריה; ובתוך
אותה כלכלה יש עניין מיוחד בסיכויי ההתפתחות של יסודות שיתופיים במשק
העובדים שהתרחב והתעצם מאוד באותה תקופה 130והיה נתון לשליטה ציבורית-
פוליטית ישירה; שהרי דווקא 'הציבוריות' שלו – כלומר היותו נתון לפיקוח ציבורי-
פוליטי מסוים ,לקוי ככל שהיה ,לצד ההשפעה של המנהלים ושל הדינמיקה
הכלכלית עצמה – הייתה יכולה לאפשר במיוחד באותו מגזר זיקה או התניה
בין יסודות שיתופיים בפוליטיקה ובכלכלה .כל זה היה מותנה כמובן בתנאי שלא
התקיים – מיסוד פוליטי משתף ,שהרי הקריאה לכונן אותו נותרה קול אופוזיציוני לא
ממומש ,למרות עצמתו בעולם הרעיוני של מפא"י.
מובן שאי-אפשר להעריך את התוקף של זיקה אפשרית מעין זו בין דמוקרטיזציה
פוליטית משתפת מזה ובין דמוקרטיזציה משתפת בכלכלה מזה ,משום שמדובר
בשתי הצעות שלא הוגשמו ולא נבדקה ישימותן .אינטרסים נגדיים חזקים סיכלו
מראש בדיקה שכזאת .אבל יש מקום להניח כי 'נקודת ארכימדס' לדמוקרטיזציה
רדיקלית כזאת מצויה דווקא בזירת הכוח הפוליטי ,ולא בזירה החברתית-כלכלית,
שהרי בפוליטיקה היו מבוצרים הכוחות הנגדיים ,וללא שינוי בזירה הפוליטית לא
היה אפשרי שינוי או עיצוב חברתי-כלכלי ברוח סוציאליסטית .הפוליטיקאים
שפיקחו על משק העובדים היו אותם הפוליטיקאים שמיסדו את מפא"י לכדי
הייררכיה פקידותית .מפא"י הייתה מוקד כוחם ,ומכל מקום רק מפא"י הייתה נקודת
אחיזה אפשרית לערעור כוחם.
יש להעיר עוד כי מיסוד דמוקרטי רדיקלי כמו זה שהוצע בחוגיה של מפא"י לא
נוסה מעולם בשום מערכת כוח פוליטית .לכן אי-אפשר כמובן להעריך את ישימותו,
ולכן אי-אפשר להעריך את מידת השפעתו על הקואופרציה ועל הכלכלה השיתופית
לסוגיה במדינת ישראל באותו זמן .בתחומיו של המחקר הזה גם לא נוכל להעריך את
התהליכים שהתחוללו בקואופרציה ,בהתיישבות השיתופית ובמשק המוסדי של
ההסתדרות 131.עם זאת ,אפשר לומר שתשובת זברסקי לנחומי הסתמכה ,בין היתר,
על התנסות עולמית בקואופרציה על צורותיה השונות.
130ראו מראי המקום בהערה לעיל.
131ראו המקורות על תהליכים אלו שצוינו בהערות לעיל.
][405
