Page 408 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 408

‫פרק ז‬

‫גם על התנגדותם הסבילה של האזרחים למהלכיו הכלליים של שלטון סוציאליסטי‬
‫)כמו ההתנגדות הסבילה למשטר הצנע( – אפשר להתגבר רק במשטר דמוקרטי‪,‬‬
‫לדעת ברגר; וכאן אפשר להוסיף – וברגר לא הוסיף – כי גם דמוקרטיה פורמלית‬
‫איננה מספיקה‪ ,‬וחיוני פיזור רחב של כוח פוליטי בידי האזרחים באמצעות פיתוח‬
‫של חברה אזרחית משובצת בארגונים דמוקרטיים‪-‬משתפים‪ .‬תפיסה מעין זו הייתה‬
‫נחלתם של הלפרן ושל אחדים מבעלי המגמה הפוליטית שבקרב מבקרי המיסוד‬
‫ההייררכי‪ ,‬וכפי שנראה בפרק הבא‪ ,‬במידה מוגבלת היא הייתה גם נחלתם של‬
‫כמה מבעלי המגמה החלוצית‪-‬פוליטית שהשתתפו בדיון על המיסוד הפוליטי של‬

                                                                         ‫מפא"י‪.‬‬
‫מאמרו של זליג נחומי 'עת התבונן' )דצמבר ‪ (1950‬הוא אחד המאמרים החריפים‬
‫והמעמיקים שפרסמו מתנגדי המיסוד ההייררכי במפא"י‪ .‬המחבר‪ ,‬איש משמר‬
‫השלושה ליד יבנאל‪ ,‬היה מנהל חבל הצפון במחלקת ההתיישבות של הסוכנות‬
‫בשנים ‪ .1952-1950‬יש במאמרו התבוננות היסטורית בשורשים היישוביים של‬
‫המשבר בראשית העצמאות‪ ,‬אך עיקרו נסב על הניהול של משק העובדים‪ .‬על פי‬
‫החלוקה שהוצעה בראשית הפרק בין מגמה 'פוליטית' ובין מגמה 'חלוצית' בקרב‬
‫מבקרי המיסוד ההייררכי‪ ,‬נחומי דווקא משתייך ל'מגמה החלוצית'‪ ,‬הלא פוליטית‪,‬‬
‫ואפילו אנטי‪-‬פוליטית‪ ,‬מקרב מבקרי המיסוד ההייררכי‪ ,‬ובכך הוא איננו דומה‬
‫למבקרים שנדונו עד כה‪ ,‬אלא לאלה שיידונו בפרק הבא‪ .‬הוא לא חתר להתמודד עם‬
‫מנהלי המפלגה ו'הגוש' על המגרש הפוליטי 'שלהם'‪ ,‬אלא מאס במגרש עצמו ולא‬
‫רק במיסוד ההייררכי שלו‪ .‬במגמה 'החלוצית' נדון בפרק הבא‪ ,‬אך מאמרו של נחומי‬

                                 ‫יידון פה בגלל חשיבותו לענייני שיתוף העובדים‪.‬‬
‫הוא היה המאמר הפותח בחוברת 'מולד' של דצמבר ‪ ,1950‬והמערכת ראתה צורך‬
‫להעיר בשוליה שנחומי הוא חבר משמר השלושה ומאנשי העלייה השלישית – מן‬
‫הסתם מפני שהיה לא ידוע למרבית הקוראים‪ .‬פתיחת המאמר רחבה והולכת‬
‫בגדולות‪ :‬מפא"י חייבת לבחון את עצמה‪ ,‬כך כתב המחבר‪ ,‬ולברר אם היא מוכנה‬
‫לשלב השני של 'יעודה ההיסטורי'‪ ,‬להקמה של 'חברת העובדים החפשית' במדינת‬
‫ישראל‪ .‬מאמרו של נחומי נועד להיות חלק מן הבירור הזה‪ ,‬והוא נפתח בעיון‬
‫בשורשים ההיסטוריים למשבר של מפא"י בראשית העצמאות‪ .‬קהות החושים‬
‫הציבורית והרוחנית שמפא"י לקתה בה‪ ,‬לדעת המחבר‪ ,‬התבטאה בעובדה שעדיין לא‬
‫התקיים בה דיון ראוי לשמו על השאלה מדוע היא התפלגה בשנות הארבעים‪' ,‬על אף‬
‫חומרת התופעה ואימתה'‪ .‬לדעתו סיעה ב התפתחה עקב 'ערעור משטר החיים‬
‫הדימוקרטי במפלגה ובהסתדרות העובדים' מאז שהוקמה מפא"י‪ .‬האיחוד של ‪1930‬‬
‫בין אחדות‪-‬העבודה ובין 'הפועל הצעיר' ביטל את התחרות בין מפלגות הפועלים‪.‬‬
‫התחרות ביניהן חייבה עד אז בירור והכרעה פומביים במוסדות המשותפים להן‬

                                                     ‫בהסתדרות העובדים‪ ,‬וכך –‬

                                     ‫]‪[400‬‬
   403   404   405   406   407   408   409   410   411   412   413