Page 407 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 407
הדיון על העיצוב של מפלגת השלטון
אלא תשחררנה ותחישנה' .ברגר הדגיש את שיתוף העובדים בניהול המפעלים
ומקומות העבודה האחרים ,ואילו הלפרן את הפוליטיקה המשתפת122.
תפיסה דומה ביטא ברגר במאמרו 'מעשי בנין ומלחמת סמכות' שהתפרסם גם הוא
ב'מולד' חודשים אחדים אחרי כן ,בנובמבר .1950המאמר הזה נכתב לכבוד שלושים
שנותיה של הסתדרות העובדים ,ולכן הטון בו היה חגיגי יותר וביקורתי פחות ,אם כי
לא נעלמה ממנו נימת הספק הביקורתי .שלושים שנותיה של ההסתדרות הורישו
למדינה ,לדעת ברגר ,תפיסה נאורה של ערכי חברה וחרות ,משטר עבודה מתקדם,
נדבכים למבנה מקיף של ביטוח חברתי ותעסוקה של יותר ממחצית חבריה במשק
הפועלים הקואופרטיבי והמוסדי .הוא העריך כי יותר ממחצית העובדים במדינת
ישראל עבדו במגזר הציבורי ,ורוב החקלאות ,רוב התחבורה ושאר השירותים ,חלק
ניכר מהתעשייה ומהמסחר נמצאו לפי אומדנו ברשות הכלל.
מדינת ישראל החדשה הייתה מתקדמת ביותר ,לדעת ברגר ,משלוש הבחינות של
הסוציאליזם :נשמרה בה חירות פוליטית ,גדל בה המשק הציבורי ובתוכו יש חלק
ניכר של משק שיתופי .משלוש בחינות אלה מדינת ישראל הקדימה את ארצות
הסוציאליזם הדמוקרטי האחרות ואת ברית המועצות .גם במאמר זה העריך ברגר את
ברית המועצות על רצף של 'הגשמת הסוציאליזם' 123וקבע שהיא הראשונה בהעברת
אמצעי הייצור לבעלות ציבורית ,אבל שוללת חירות פוליטית ושלטון עצמי של
עובדים במפעליהם ,כלומר מקיימת תנאי אחד משלושה התנאים המכוננים
סוציאליזם ,לדעת ברגר .לעומתה 'ארצות הסוציאליזם הדמוקרטי' מקיימות חרות
פוליטית ותנועות קואופרטיביות גדולות ,אך מפגרות להערכתו בהעברת אמצעי
הייצור לבעלות ציבורית.
עם זאת בישראל לא נפתרה לדעת ברגר בעיית מעמדו של העובד במשק הציבורי
הלא שיתופי ובעיית הפיקוח הציבורי על המשק השיתופי .לראיה הוא הביא ,בין
היתר ,את קשייה של ההסתדרות לפקח על הקואופרטיבים לתחבורה ואת ההתקדמות
המועטת בשיתוף העובדים בניהול המשק ההסתדרותי .הניהול ההייררכי או הלא
משתף במשק ההסתדרותי מונע התקדמות סוציאליסטית ,ולא זו בלבד אלא צופן
בחובו גם סכנה פוליטית מידית ,לטענת ברגר' :רבים מבין אלה שאינם עובדים
]במפעלי ההסתדרות[ חדורים בגללם התנגדות להסתדרות ,ורבים מבין אלה
העובדים בהם חדורים בגללם התנגדות להסתדרות ולמפעלים שהם עובדים בהם גם
יחד'; שיתוף עובדים בניהול היה מסיר לפחות את ההתנגדות מהסוג השני ,כלומר
התנגדות סבילה ששום שיטה ,למעט דמוקרטיה ושיתוף העובדים בניהול המפעלים,
לא תצלח לגבור עליה124.
122ברגר ,המפלגה ודרכה.
123ראו דיון קודם על ראייה זו של ברגר לעיל ,עמ' .360-359
124ברגר ,מלחמת סמכות.
][399