Page 405 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 405

‫הדיון על העיצוב של מפלגת השלטון‬

‫לקראת בחירתו למזכיר ההסתדרות‪ ,‬חזר לבון והכריז של כוונתו להחדיר יסוד‬
‫קואופרטיבי אל 'המפעלים של המשק ההסתדרותי הטהור' ולהוציא את עובדיהם‬
‫ממצב של שכירים למצב של בעלי אחריות ישירה למקום עבודתם ושותפים‬
‫בניהולו‪ 117.‬אין סיבה להניח חוסר כנות מצד לבון בהכרזות מעין אלו‪ ,‬אף על פי‬
‫שמשק העובדים לא נעשה שיתופי יותר באופן מהותי לא במרוצת ‪ 1949‬ו‪,1950-‬‬
‫כאשר הוא היה מזכיר כללי של הסתדרות העובדים‪ ,‬וכנראה אף לא במרוצת כהונתו‬
‫השנייה והארוכה יותר בתפקיד הזה‪ ,‬בשנים ‪ 118;1961-1956‬נראה כי הגורם שסיכל‬
‫את מגמותיו הכנות של לבון היה אותו הגורם שהוא נטה להתעלם ממנו )כך לפחות‬
‫בתחום הזמן של המחקר(‪ :‬בעלי בריתו דאז במנגנון המפלגתי‪-‬הסתדרותי‪ ,‬קבוצת‬
‫המנהיגים והעסקנים שחלשו על משק העובדים ועל מערכותיה הביורוקרטיות של‬
‫ההסתדרות‪ .‬יסודות שיתופיים לא תאמו את האינטרסים הפוליטיים – ולימים אף‬

                                 ‫הכלכליים – של שותפיו הפוליטיים של לבון דאז‪.‬‬
‫לעומת זאת יש להטיל ספק בכנות של מרדכי נמיר‪ ,‬ממנהיגיה של קבוצת המנגנון‬
‫במפא"י עוד מימי סיעה ג‪ ,‬מחליפו של פנחס לבון בכהונת המזכיר הכללי של‬
‫ההסתדרות העובדים )מ‪ 14-‬בדצמבר ‪ .(1950‬קשה להאמין למשל שנמיר היה כן‬
‫בקובלנות כמו זו‪' :‬היחסים הארגוניים‪ ,‬החברתיים‪ ,‬וביחוד הפסיכולוגיים ]כך[‪ ,‬בין‬
‫הפועלים השכירים‪ ,‬המשקיעים את עמלם במפעל המעמדי ]שבבעלות ההסתדרות[‬
‫ובין הנהלת המפעלים משופרים רק במידה מועטת מהיחסים השוררים בין פועלים‬
‫במפעל פרטי אצל נותן עבודה ‪] Ô‚‰‬ההדגשה במקור['‪ 119.‬ומדוע לא נעשה דבר?‬
‫הפועלים והמנהלים אשמים‪ ,‬בסדר הזה‪ ,‬לא העסקנים מקבוצתו הפוליטית; העסקנים‬
‫מקבוצתו הם 'הבטלנים המודאגים'‪' :‬נתקלנו בשמרנות עיקשת מצד הפועלים‬
‫שטוב להם להיות שכירים‪ ,‬ומצד ההנהלות שטוב להן להחזיק בשכירים‪ .‬רק‬
‫הבטלנים‪ ,‬כביכול‪ ,‬העומדים מן הצד‪ ,‬שאינם לא פועלים ולא מנהלים‪ ,‬שרויים‬
‫בדאגה‪ [...] :‬שמא לא משק סוציאליסטי אנו מכינים‪ ,‬אלא מין יצור חברתי‪-‬כלכלי‬
‫העלול ליהפך לבומראנג ביום מן הימים'‪ 120.‬כבר היו לנו כאן הזדמנויות שונות‬

‫‪ 117‬לוביאניקר‪ ,‬תפקידי המפלגה‪ .‬בשולי החוברת נאמר שהמאמר 'יוצא בעקבות' דברי לבון במועצת‬
                                                                          ‫מפא"י האחרונה‪.‬‬

‫‪ 118‬למעט אזכור תקופת הכהונה השנייה של לבון‪ ,‬לא נוכל לדון בה כאן‪ ,‬כמובן‪ ,‬שהרי היא חורגת‬
             ‫מחוץ לתחום הזמן של המחקר‪ .‬ראו גרינברג‪ ,‬רעיון חברת העובדים‪ ,‬עמ' ‪.177-175‬‬

‫‪ 119‬מרדכי נמיר‪ ,‬הפועל בהסתדרות ובמדינה‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪' ,1968‬בפתח התקופה'‪ ,‬עמ' ‪ ,123‬על פי‬
‫דברים שנאמרו במועצת ההסתדרות הס"ו )אוקטובר ‪ ,(1952‬בכינוס הארצי של מועצות הייצור‬

                ‫)דצמבר ‪ (1952‬ובכינוס הארצי של פועלי החרושת ההסתדרותית )ינואר ‪.(1953‬‬
‫‪ 120‬נמיר‪ ,‬הפועל‪ ,‬עמ' ‪ .124‬לאמתו של דבר תמך נמיר ברורות במשק הסתדרותי שהוא בבעלות‬
‫ישירה של מוסדות ההסתדרות‪ ,‬ואפשר לראות זאת בדיון שנערך במועצת ההסתדרות למול‬
‫תביעותיהם של אנשי סיעה ב להקנות עדיפות ליסודות קואופרטיביים וקומונליים‪ .‬הוא הציע שם‬
‫'להסתלק מהדרך של ]‪ [...‬בעלות בידי מעטים על נכסים ומכשירי ייצור של הכלל' ולהעדיף‬

                                     ‫]‪[397‬‬
   400   401   402   403   404   405   406   407   408   409   410