Page 409 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי

‫הדיון על העיצוב של מפלגת השלטון‬

‫בבוא האיחוד השתררה דממה עמוקה‪ .‬פסקה הערות הציבורית‪ .‬עלתה הרגשת‬
‫בטחון מופרזת והגיעו הדברים עד כדי כך שפשטה ההרגשה כי הדימוקרטיה‬
‫בחיינו ]‪ [...‬אינה אלא אמצעי מקובל למשחק מפלגות‪¯Â·Èˆ‰ ˙·˘ÁÓ ˙Á˙ .‬‬
‫‪¯Â¯È·‰ ˘¯˙˘ ,˙È˯˜ÂÓÈ„‰ ‰Ú¯Î‰‰Â ÈÂÏ‚‰ ÈÂÈÚ¯‰ ˜·‡Ó‰ ,·Á¯‰‬‬

‫‪] ÈÓÈÙ‰‬הסגור[ ‪] È·È˯ËÒÈÈÓ„‡‰ گΉ‰Â‬הדגשתי‪ ,‬א"ב[‪.‬‬

‫לכן לא קוים במפא"י דיון ציבורי צמוד לסכסוך שהתגלע סביב פעולת המנגנון‬
‫ההסתדרותי והמפלגתי בתל אביב‪ ,‬וכאשר לבסוף הגיע הסכסוך לזירה הציבורית‪,‬‬
‫הוא כבר נשא אופי סיעתי‪ .‬לפי ניתוחו של נחומי‪ ,‬התגבשות הסיעות במפא"י‬
‫במחצית השנייה של שנות הארבעים היא אפוא תוצאה עקיפה של התגברות השליטה‬
‫הריכוזית של צמרת המפלגה והמנגנון המפלגתי‪-‬הסתדרותי ותולדת ניוון הדיון‬
‫הציבורי הרחב במפלגה שאיחדה בתוכה את אחדות‪-‬העבודה ואת הפועל‪-‬הצעיר‪.‬‬
‫במצב כזה יצירת סיעה הייתה הניסיון האפשרי היחיד להשפיע למול הכוח השליט‬
‫במפלגה‪ .‬נראה כי קביעה זו של נחומי נכונה בייחוד על אנשי סיעה ב התל‪-‬אביבית‬
‫שניצבו למול המנגנון המפלגתי‪-‬הסתדרותי ונכונה פחות על אנשיו של טבנקין‬

‫במזכירות הקיבוץ‪-‬המאוחד‪.‬‬
‫לדעת נחומי‪ ,‬יציאת אנשי טבנקין ממפא"י והתקשרותם אל השומר‪-‬הצעיר ואל שני‬
‫הפלגים של פועלי‪-‬ציון ניתבו אותם אל המאבק על השלטון – 'להחליף שלטון‬
‫בשלטון ומנגנון במנגנון'‪ ,‬כדברי נחומי‪ ,‬חבר מפא"י שהסתייג גם מהפורשים וגם‬
‫מיריביהם השולטים במפא"י; כלומר עצם הפילוג וההתקשרות הסיטו את אנשי‬
‫טבנקין מן החברה אל הפוליטיקה‪ .‬ולדעתו חבירתם אל השומר‪-‬הצעיר ואל שני‬
‫הפלגים של פועלי‪-‬ציון גם ניתבה את הפורשים ממפא"י אל תפיסות פוליטיות של‬
‫עליונות אוונגרדית ודיקטטורה פרולטרית‪ .‬מפ"ם‪ ,‬המפלגה שנוצרה מאותה חבירה‪,‬‬
‫חתרה גלויות למטרות שסתרו את ביצור הדמוקרטיה והחופש‪ ,‬על פי ניתוחו של‬
‫נחומי‪ ,‬כלומר סתרו ישירות את המניעים שהולידו את ההתארגנות של סיעה ב התל‪-‬‬

‫אביבית במפא"י‪.‬‬
‫לדעת נחומי לא זו בלבד שהסוציאליזם מחייב דמוקרטיה פוליטית‪ ,‬בסתירה‬
‫לעמדת מפ"ם‪ ,‬אלא שהוא לא ייכון‪ ,‬גם אם נציגי פועלים ימשלו במדינה‪ ,‬ללא‬
‫הרחבת הדמוקרטיה לכדי דמוקרטיה חברתית‪ ,‬ונחומי הגדיר את המושג 'דמוקרטיה‬
‫חברתית' כך‪' :‬חברת עובדים חפשית ועולה מתאי יסוד של מטה‪ ,‬בנויים היטב‪ ,‬לשם‬
‫ייצור וצריכה‪ ,‬על יסודות שיתופיים'‪ ,‬חברה שישררו בה צדק ושוויון ויצמחו ממנה‬
‫'חינוך לעבודה' ולאחריות ו'תרבות שורשית ועצמאית'‪ .‬בלעדיה הדמוקרטיה‬
‫הפוליטית הפורמלית פגומה‪ ,‬וכך גם נוסחאות ההסדר הפוליטי שלה‪ ,‬לרבות חופש‬
‫הביטוי‪ ,‬שוויון הזכויות הפורמלי ואף העיקרון של קדושת חיי אדם‪ .‬ללא דמוקרטיה‬
‫חברתית הנוסחאות הללו הן לעתים קרובות לעג לרש‪ .‬מגמת נחומי היא כאמור‬

‫הסתייגות ברורה מפוליטיקה מפלגתית‪ ,‬הסתייגות ברוחו של ברל כצנלסון‪:‬‬

‫]‪[401‬‬