Page 410 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 410

‫פרק ז‬

‫משטר המפלגות‪ ,‬עליו נשענת הדימוקרטיה הפוליטית‪ ,‬בלעדי הגאולה‬
‫החברתית‪ ,‬הוא בלבד ודאי שאינו גורם מייצב בחיי החברה‪ ,‬ובשעות קשות‬
‫בחיי העם והמדינה הוא נגלה אף כמשענת קנה רצוץ‪ ,‬ובתנאינו אנו‪ ,‬תנאי‬

                   ‫קיבוץ גלויות וריב מפלגות משולהב‪ ,‬על אחת כמה וכמה‪.‬‬

‫נחומי זיהה חסימות מוסדיות בהתפתחות המשק השיתופי לצורותיו השונות‪.‬‬
‫ההתיישבות העובדת היא ארכיפלג של דמוקרטיה חברתית בחברה הלא דמוקרטית‪,‬‬
‫אבל היא חדלה להשפיע על ציבור הפועלים כולו מפני שנחסמה 'ההשפעה החפשית‬
‫והישירה של ציבורי החברים ביישובים החקלאיים על כלל ציבור הפועלים באמצעות‬
‫ההסתדרות החקלאית'‪ .‬ארבע התנועות )הקיבוץ‪-‬המאוחד‪ ,‬חבר הקבוצות‪ ,‬הקיבוץ‬
‫הארצי ותנועת המושבים( רוקנו מתוכן את ההסתדרות החקלאית משום שהן מסננות‬
‫ומביאות אליה עניינים מוגמרים בלבד‪ .‬חסימה מוסדית נמצאה לדעת נחומי גם‬
‫בשורש התרחקותה של הקואופרציה השיווקית והצרכנית משיתוף ממשי של צרכנים‬
‫ויצרנים יחידים‪ .‬במקום חברים יחידים התחולל מעבר לחברות של 'אגודות רשומות'‪,‬‬
‫והרי 'אין תחליף ואין תמורה לאדם בקומבינאציות ארגוניות‪ ,‬ותהיינה המשוכללות‬
‫ביותר'‪ .‬ההתיישבות העובדת לא השפיעה על הקואופרציה‪ ,‬קבע נחומי‪ ,‬למרות‬
‫ייצוגה במוסדותיה‪ ,‬בגלל ההסתגרות המאפיינת את יישובי ההתיישבות העובדת‪,‬‬
‫ובגלל זיקותיהם לתנועות ארציות‪ .‬הזיקות האלה מנעו שילוב טבעי והגבילו את‬
‫עניינם של הקיבוצים והמושבים בקואופרציה‪ .‬הם היו מעוניינים רק בחיזוק עמדתם‬

                ‫הכלכלית באמצעות נציגים בהנהלות של האגודות הקואופרטיביות‪.‬‬
‫נחומי הבחין ב'קשר שתיקה' בין מפא"י למפ"ם סביב הירידה החברתית של‬
‫הקואופרציה‪ ,‬וקבע כי התרחבות כמותית‪ ,‬חיונית כשהיא לעצמה‪ ,‬ירשה בלעדית את‬
‫מקומו של האופי השיתופי במוסדות כמו 'המשביר' ו'תנובה'‪ .‬תהליך ההתרוקנות‬
‫מערכים שיתופיים פגע חמורות גם בקואופרציה האשראית‪' :‬פירוקה של קופת מלווה‬
‫הקואופרטיבית של העובדים בתל‪-‬אביב ומיזוגה עם בנק הפועלים‪ ,‬ואף האופן שבו‬
‫הוכרע הדבר‪ ,‬זורעים אור על התפתחות ארוכה‪ ,‬ועתה הבשילו פירותיה‪ ,‬ושמים קץ‬
‫לאשליה המתוקה על תנועה קואופרטיבית עצמאית בשדה האשראי'‪ 125.‬לדעת‬
‫נחומי‪ ,‬את הכישלון אחרי עשרים שנות ניסיון להקים שיתוף אשראי אי‪-‬אפשר לתרץ‬
‫בטענה שנעשו 'עסקים טובים' וכולם 'לטובת הפועל'‪ .‬הוא סבר שהמשבר נחשף‬
‫בעצם הנימוק הזה‪ ,‬ולדעתו אין לפוטרו בטענה למניעה אובייקטיבית‪' :‬התרופפות‬
‫היסודות הדימוקרטיים של חיינו אינו ]כך[ גורם מבוטל אף בעיצובה של אותה‬
‫המציאות שאנו מכנים אותה "אובייקטיבית"‪ ,‬ושאין אנו יודעים מפלט מפני‬

                                                                      ‫הכרעתה'‪.‬‬

‫‪ 125‬על מיזוג קופת האשראי התל‪-‬אביבית עם בנק הפועלים והתפתחות קופות האשראי בשנים‬
     ‫‪ 1956-1948‬עד המיזוג של כולן עם הבנק ראו גרוס וגרינברג‪ ,‬בנק הפועלים‪ ,‬עמ' ‪.388-351‬‬

                                     ‫]‪[402‬‬
   405   406   407   408   409   410   411   412   413   414   415