Page 412 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 412

‫פרק ז‬

‫באותו כתב עת‪' ,‬מולד'‪ .‬הכותב היה מבכירי חברת העובדים ומנהל משותף בבנק‬
‫הפועלים והנהיג את תהליך ההשתלטות של בנק הפועלים על קופות המלווה‬
‫הקואופרטיביות‪ ,‬תהליך שנחומי ביקר בחריפות‪' .‬בזמן האחרון נשמעו טענות‬
‫וקובלנות‪ ,‬שסרנו‪ ,‬כביכול‪ ,‬מדרך הישר על‪-‬ידי מיזוג קואופרטיבים מקומיים עם‬
‫מוסדות מרכזיים‪ ,‬ושבזאת פגענו בטהרת העקרונות השיתופיים'‪ ,‬כתב זברסקי‪,‬‬
‫והתגונן בטענה שקואופרציה אשראית ותעשייתית אינה יכולה להתנהל באמצעות‬
‫אספת חברים שתהיה המוסד העליון הקובע בניהול המפעל או הקופה‪' .‬מבנה ארגוני‬
‫פרימיטיבי' זה גרם לכך שחלקה של הקואופרציה היצרנית בכל העולם הוא אפסי‬
‫אחרי מאה שנות התפתחות‪ ,‬טען המחבר‪ ,‬מפני שהוא מסכל כל אפשרות שהיא תוכל‬
‫להתחרות עם התעשייה הפרטית ולגייס הון וכוח אדם מנהלי וטכני כנדרש בתעשייה‬
‫מודרנית‪ .‬גם במשק העובדים ניכר היתרון לניהול מוסדי‪ .‬רק כך גדל המשק‪ ,‬ואילו‬

                                           ‫הקואופרציה הוגבלה למפעלים קטנים‪.‬‬
‫כשקואופרטיב גדל ומצליח‪ ,‬מיד הוא מתחיל לסטות‪ ,‬לדברי זברסקי‪ :‬להסתגר מפני‬
‫חברים חדשים באמצעות ייקור המניה ולהזרים כסף מהמפעל לכיסי החברים ולרעת‬
‫המפעל‪ .‬לפיכך יש להסיק ללא מורך‪ ,‬כדבריו‪ :‬מפעלי תעשייה גדולים ומפעלים‬
‫בענפי יסוד יש להקים בשיטת ניהול מעורבת‪ ,‬מוסדית‪-‬שיתופית‪ ,‬כלומר המפעלים‬
‫יהיו בבעלות וניהול משותפים לחברת העובדים ולקבוצת עובדים‪ ,‬תובטח 'הרגשת‬
‫העובדים' שהם בעלי המפעל‪ ,‬אך תימנע אי‪-‬יציבות ניהולית עקב קנוניות באספה‬

                                                                      ‫כללית‪128.‬‬
‫עם כל ההבדלים בין המתקיף נחומי למתגונן זברסקי‪ ,‬ניכר ששניהם הסכימו כי יש‬
‫להחיל את העיקרון של שיתוף העובדים בניהול משק ההסתדרות‪ .‬אבל העיקרון הזה‬
‫סתר את התהליכים הממשיים שאכן התרחשו במשק העובדים ורוקנו אותו מתוכן‪129.‬‬
‫בלי מיסוד דמוקרטי פוליטי‪ ,‬בלי דמוקרטיזציה של תמסורות הכוח ‪ ˙ÂÈËÈÏÂÙ‰‬עצמן‪,‬‬
‫לא היה אפשר לצפות להצלחה ממשית של הניסיונות להנהיג 'דמוקרטיה חברתית'‬
‫בהסתדרות ובעיקר במשק העובדים‪ .‬ללא מיסוד דמוקרטי ומשתף לא הייתה תועלת‬
‫בהטפות ובדברי כיבושין תנועתיים דוגמת אלה של נחומי‪ ,‬בהכרזות מנהיגים כמו‬
‫לבון ונמיר ובשבועות בנקיטת חפץ של ראשי חברת העובדים דוגמת זברסקי; שכן‬
‫כאמור ההסתדרות הייתה 'כר החלוקה' העיקרי של המנגנון ההייררכי‪-‬חלוקתי‬
‫שהתפתח במפא"י והגיע לבשלותו בתקופה הנדונה כאן‪ ,‬ומשק העובדים היה חלק‬

                                        ‫‪ 128‬זברסקי‪ ,‬חברת העובדים‪ .‬ראו עוד הנ"ל‪ ,‬הקואופרציה‪.‬‬
‫‪ 129‬על התהליכים שהתחוללו בחברת העובדים ראו‪ :‬גרינברג‪ ,‬מחברה למשק; הנ"ל‪ ,‬רעיון חברת‬
‫העובדים; הנ"ל‪ ,‬חברת העובדים והקליטה‪ ,‬עמ' ‪ ;115-94‬הנ"ל‪ ,‬הרפורמות; הנ"ל‪ ,‬הכלכלה‬
‫המרחיבה; גרוס וגרינברג‪ ,‬בנק הפועלים; ברקאי‪ ,‬ניהול‪ ,‬עמ' ‪ ;92-83‬דניאל‪ ,‬הקואופרציה‬
‫בישראל; קליימן‪ ,‬חברת העובדים‪ ,‬עמ' ‪ ;94-77‬ברקאי‪ ,‬חברת העובדים‪ ,‬עמ' ‪ ;109-81‬שלו‪,‬‬

                                                                           ‫עבודה וכלכלה‪.‬‬

                                     ‫]‪[404‬‬
   407   408   409   410   411   412   413   414   415   416   417