Page 428 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 428

‫פרק ח‬

‫קטנותם המספרית והכלכלית בערכים אינטנסיביים של טעם‪ ,‬לימוד‪ ,‬הפנמה‪ ,‬אדיבות‬
‫ושקט‪ ,‬עמים שאינם עורכים התחרויות עם עצמם ועם כוחם‪ ,‬עמים שיש להם מידה'‪.‬‬
‫'אל נטשטש את התחומים בין שאיפות גדולות לגנדרנות‪ ,‬בין מרץ אנושי לראוותנות'‪,‬‬
‫כתב רוטנשטרייך‪ ,‬ובלט אצלו ניכור יסודי כלפי התהליכים המעצבים שהתחוללו אז‬

                                                             ‫בחברה הישראלית‪.‬‬
‫הגיון הקיום של החברה הישראלית ִחייב לדעתו התנערות מן האידאלים של‬
‫המעמד הבינוני הזעיר בורגני‪ ,‬מפני שהם מסבים את האדם מנתבע לתובע ומפני‬
‫שהם אינם מתאימים לחברה דינמית‪ ,‬אלא על בסיס ניצול של הזולת‪ .‬רוטנשטרייך‬
‫הודה שאמריקה צמחה דווקא על יסוד האידאלים של המעמד הבינוני הזעיר בורגני‪,‬‬
‫כלומר הכיר כמובן בכך שתיתכן דינמיות קפיטליסטית‪ ,‬אבל לדבריו היא התאפשרה‬
‫בתקופה של חוסר אחריות חברתית ושל חופש בסחר ובהעברות הון‪ ,‬בארץ עשירה‬

                    ‫באוצרות טבע וללא הקשר של תחייה וטרנספר חירום לאומיים‪.‬‬
‫המחבר הזהיר כי '"התברגנותם" של פועלי ישראל' עם בני החברה האחרים תסכן‬
‫את עצם קיומה של החברה הישראלית – תצמצם את אופק הזמן שלה‪ ,‬תוריד את‬
‫המורל ולבסוף תפגע בביטחונה‪ .‬לשם תחייה על מפא"י ומנהיגותה להתנער משיקולי‬
‫פופולריות‪ ,‬כך כתב במאמר שהתפרסם כחודש לפני הבחירות‪ ,‬ויחזרו למקורות‬
‫תנועת הפועלים – להעדפת ערך העבודה במקום מערך רמת החיים‪ ,‬להעדפת הזיקה‬
‫לכלל במקום ניצולו ולהתעוררות רצונית מלמטה במקום הנחיה מלמעלה בחוקים‬

                                                                      ‫ובתקנות‪9.‬‬

    ‫בעד פוליטיקה ממלכתית ותפקיד נורמטיבי למדינה‬

‫כשנה אחר כך‪ ,‬בשלהי ‪ ,1951‬פרסם רוטנשטרייך מאמר אחר ב'מולד'‪' ,‬הצבת‬
‫הראשונה'‪ ,‬ונקט בו עמדות אחרות כלפי תפקידה של המדינה לנוכח משבר‬
‫החלוציות‪ .‬אפשר לומר כי במאמר 'החברה הישראלית במשבר' מאוקטובר ‪1950‬‬
‫האשים רוטנשטרייך במידה רבה את המדינה וראשיה במשבר‪ ,‬ואילו עתה‪ ,‬אחרי‬
‫הבחירות הכלליות‪ ,‬הוא השליך את יהבו על המדינה וראשיה שיהיו 'צבת ראשונה'‬

                                            ‫לחילוץ התנועה החלוצית מן המשבר‪.‬‬
‫המחשבה הסוציאליסטית היא ממהותה תכניתית‪-‬עקרונית‪ ,‬כתב שם רוטנשטרייך‪,‬‬
‫ומבוססת על השוואה בין המציאות כמות שהיא ובין מציאות מעוצבת על פי‬
‫עקרונות‪ .‬מחמת אופייה התכניתי‪ ,‬היא עלולה להתעלם מן התגובה האפשרית של בני‬
‫האדם להגשמת תכניתה‪ .‬כך קרה כשהגיעה תנועת הפועלים הציונית לשלטון‪.‬‬

                                                       ‫‪ 9‬רוטנשטרייך‪ ,‬אופק הזמן‪ ,‬עמ' ‪.67-63‬‬

                                     ‫]‪[420‬‬
   423   424   425   426   427   428   429   430   431   432   433