Page 430 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 430
פרק ח
קליטה מוצלחת משלבת את הנקלטים במוסדות חיים המקנים להם דפוסי התנהגות,
במערכים המצטיירים 'כחלקים של הנוף הטבעי שיש לקבלו כנתינתו' .אבל הוותיקים
פרעו את כל מוסדותיהם ,סדריהם והערכים שלהם-עצמם .הם נעשו 'אוסף של
יחידים' ש'אין בו כוח-קליטה' :קהל נטול דמות מול קהל נטול דמות חסר בו התנאי
הראשון לקליטה ,כתב רוטנשטרייך בדברים נוקבים .יתר על כן ,הוותיקים היו בעיניו
אוכלי לחם חסד :הם לא ייצרו די צורכם ,וההכנסה שהשלימה להם את החסר באה
מתרומות שנועדו לסייע בקליטה .הם היו זכאים ליהנות מהתרומות ,לדעת
רוטנשטרייך ,אילו היו אכן קולטים ,כלומר אילו היו שומרים על אורחות חייהם
מתקופת היישוב וכך מצליחים גם להקנותם לנקלטים .אבל מאחר שהוותיקים
למעשה אינם קולטים ,הם אוכלי חינם בעיניו.
המחבר נטש לרגע את האידאליזם הקנטיאני או הוולונטריסטי שכה ִאפיין אותו
והודה כי 'אין שום תקוה למפנה מוסרי בלי הבטחת מינימום ידוע של אספקה.
] ...שכן בהיעדרו בני האדם[ רואים את עצמם כנלחמים על עצם החיים ובמלחמה זו
כל האמצעים נראים להם כשרים'; אבל הזדרז להוסיף כי הצורך העיקרי הוא 'חישול
גרעינים אנושיים שיקיימו את ליכודו של היישוב הותיק ויקיימו על-ידי כך את
מוסדותיו שבלעדיהם לא תיקלט עליית ההמונים' ,כלומר יש לגבש עילית חלוצית,
והממשלה היא המופקדת על גיבושה ,לפי רוטנשטרייך .כאן שכח אפוא המחבר את
שלילת הממלכתיות ,שאפיינה את מאמרו 'החברה הישראלית במשבר' ותחזור
לאפיין את כתיבתו במאמרים אחרים ,והועיד לממשלה תפקיד שהיה נדמה כי הוא
סבור שהיא לא כשירה לו מעצם הגדרתה .ואולי העמדה הזאת אינה מפתיעה ,שהרי
הוא שייחס לראשי המדינה יכולת לחולל משבר בתנועה החלוצית ,בעצם התנהגותם
ובעצם דבריהם .אם כוחם כה רב להזיק ,כוחם רב להועיל.
הממשלה היא המופקדת ,גם לפי רוטנשטרייך כמובן ,על פתרון בעיית האספקה.
ובכל זאת הוא סבור כי עליה להשתחרר מהעמדת השיקול הכלכלי במרכז מעייניה –
והמחבר אינו מפרש איך תובטח האספקה בנסיבות הקשות דאז בלי להעמידה בראש
עדיפויותיה של הממשלה .יתר על כן ,הממשלה היא כאמור האחראית הראשית על
גיבוש עילית משרתת חדשה או חדשה-ישנה מקרב הוותיקים ,שתסיג לאחור את
הרוח ההדוניסטית-כלכלית הנושבת בארץ .רוטנשטרייך אינו חש בסתירה או אינו
חושף אותה ,ומכסה עליה במטבע לשון' :בתסבוכת שנוצרה – הצבת הראשונה בידי
הממשלה'.
אולי יטענו הטוענים :הפקדת הממשלה על ההבראה המוסרית היא 'צנטרליזם
מופרז ,ריקון החברה מן הפונקציות העצמאיות שלה והעברת פונקציות חברתיות
לתחום המדינה ועל-כן ביטול החברה מכל וכל' .אבל כאן רוטנשטרייך שלל את
הטענה הזאת ונקט עמדה ממלכתית קיצונית למדי ,כלומר עמדה שאפילו ייעדה
למדינה תפקיד נורמטיבי מובהק .ראשית ,הוא טען ,מנקודת ראות סוציאל-דמוקרטית
][422
