Page 435 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 435
בין חלוציות לפוליטיקה
רוטנשטרייך עיניים בבואו להציע איזון חדש בין הממלכתיות הריבונית ויסוד הכפייה
החוקית מצד אחד ובין ההתנדבות והפעולה הרצונית חדורת הרעיון מצד אחר.
גם במאמר זה נמשכה מגמתו הממלכתית של רוטנשטרייך ונטייתו לייחס ערך ציוני
וסוציאליסטי למדינה .לדעתו הקמת המדינה תוך כדי העברת אוכלוסייה יהודית ולא
בסיומה הפכה את המדינה למכשיר ציוני ולא רק מסגרת משפטית .למדינת הרווחה
המוקמת בהדרגה בישראל יש ערך סוציאליסטי כמובן .לפי רוטנשטרייך בישראל
מדינת הרווחה אינה באה רק להבטיח מינימום קיום וביטחון ,אלא עניינה העיקרי
הוא קליטה :יצירת משק קולט ותרבות משותפת.
רוח אופטימית שרתה גם על ההערכה שלו שהעולים יוצאי אירופה והמחנות
נקלטים בהצלחה ,ובמתיחות מסוימת ,הודות לעניין הציוני המשותף ולקרבה
החברתית .לעומת זאת ,העולים מארצות הים התיכון ומארצות המזרח והדרום אינם
רואים בארץ ישראל פתרון לשאלה לאומית ,קבע רוטנשטרייך .הם קשורים אליה
בזיקות מסורתיות בעלות עומק רגשי ודתי ,אך הקשר שלהם לארץ איננו בעל 'הנוסח
והאופי של תופעה סוציולוגית מודרנית' .לפיכך הפגישה של הקולטים עמם נעשית
'על הבסיס היהודי המשותף ולא על בסיס המפעל הציוני והישגיו החברתיים,
המדיניים והציביליזטוריים' .המדינה צריכה אפוא לדעתו ליצור חברה שתורכב לא
רק מיוצאי ארצות שונות ,אלא אף 'מבני מעמד היסטורי שונה' ,כלומר מקבוצות
שתודעתן ההיסטורית מצויה בשלבי התפתחות שונים של ההיסטוריה היהודית,
וביניהן קבוצת יוצאי אסיה ואפריקה שתודעתם קדם-ציונית.
רוטנשטרייך ייעד למדינה תפקיד מרכזי בליכוד החברה ההטרוגנית הזאת ובמניעת
התפתחות מצב של אַנוֹמיה בקרב העולים .הוא הסביר כי למהגר יש נטייה טבעית
להסתגר ,בגבור געגועיו לארץ מוצאו ,והוא עלול לצאת קרח מכאן ומכאן – עקור
מחייו הקודמים ,זר להוויה החדשה .סכנה זו תימנע 'רק כאשר העולה החדש יועמד
על כך ,שקיומם של מוסדות ]החברה[ תלוי גם בו ,שלא זו בלבד שהם קיימים למענו,
אלא שהם קיימים אף בזכותו' .בטענה זו התקרב רוטנשטרייך מאוד אל בעלי המגמה
'הפוליטית' שבקרב מבקרי המיסוד ההייררכי ,אל אלה שהציעו מיסוד דמוקרטי
רדיקלי במפא"י בתור דרך קליטה טובה יותר ,בין היתר .הוא לא חרג הלאה אל מעבר
לקביעה הזאת בניתוחו הפוליטי ולא הציע פתרונות תפקודיים כלשהם.
אומנם רוטנשטרייך הכיר בכך שהסתמכות על המדינה כרוכה ב'סכנת
הביורוקרטיזציה' ,המתפתחת כאשר 'משרתי הציבור' עומדים למול אוסף של יחידים
בעלי אינטרסים ולפיכך 'רואים עצמם כמיצגים את האינטרס הכולל של הציבור מול
האינטרסים החלקיים השונים'; ואמנם הוא אכן גרס שהסכנה של השתלטות המנגנון
מחייבת להעמיד מולו ציבור או גופים חברתיים שיהיו נאמנים ל'עניין הכללי' נוסח
רוסו לא פחות ואולי אף יותר מן המנגנון הממשלתי; אבל רוטנשטרייך לא הסיק
מסקנות תפקודיות או פוליטיות קונקרטיות מקביעתו בדבר הצורך להעמיד ציבור
][427
