Page 442 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 442

‫פרק ח‬

‫שדברי רוטנשטרייך היו ברוחן‪ ,‬לא צריכות להסתיר את העובדה כי שני הצדדים‬
‫בוויכוח ייחסו משקל רב להתנדבות החלוצית של ההתיישבות העובדת למשימות של‬
‫הכלל‪ ,‬וליתר דיוק‪ :‬למשימות שההנהגה הגדירה כי הן משימות הכלל‪ .‬הלוא‬
‫ההתיישבות העובדת על כל חלקיה – ודאי אלה שהשתייכו למפא"י – העמידה‬
‫עצמה לשירות הכלל‪ ,‬הצהרתית לפחות; בן‪-‬גוריון תבע את אנשי ההתיישבות‬
‫העובדת חברי מפא"י לדין הנורמה החלוצית שהייתה משותפת לו ולהם – להם‬
‫כנתבעים‪ ,‬שותפים לתנועה פוליטית‪ ,‬לו כמנהיג מתווה דרך‪ ,‬תובע‪ .‬החלוציות הייתה‬
‫מכשיר חשוב ביותר בידי בן‪-‬גוריון בתקופה היישובית‪ ,‬ואין ספק שהוא ציפה‬
‫להמשיך ולהפעילו בתקופה הקריטית של המדינה‪ .‬התסכול ממשבר החלוציות דווקא‬
‫אז‪ ,‬בעת מבחן‪ ,‬בולט בציטטה שהובאה ובהתבטאויות רבות של בן‪-‬גוריון באותה‬
‫תקופה‪ ,‬לרבות אותו נאום 'בוש ונכלם'‪ .‬התפיסה המקובלת ייעדה לחלוציות תפקוד‬
‫לאומי‪ ,‬חברתי‪ ,‬כלכלי ופוליטי‪ ,‬אם כי אחרי ‪ 1944-1942‬לא נשארו במפא"י אנשי‬
‫התיישבות שדרשו כי ארגוני החלוצים‪ ,‬או המרכזים של תנועות ההתיישבות‪,‬‬
‫יהיו בעלי כוח לעצב את הדרך הפוליטית עצמה ובתוך כך את תפקידי החלוצים;‬
‫מאז הפילוג היה מוסכם במפא"י שזה תפקיד ההנהגה והמוסדות של המפלגה‬

                                                                     ‫הפוליטית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1949‬חזר בן‪-‬גוריון ופרסם קריאות להתיישבות העובדת כמו זו שצוטטה‬
‫כאן‪ ,‬ונראה שהוא עדיין האמין אז כי התנועה החלוצית שהתפתחה בתקופת היישוב‬
‫תוכל להיחלץ מהמשבר ולהטיל על עצמה משימות חיוניות‪ .‬נראה שזו הייתה תקוותו‬
‫לפחות עד תחילת השנה הבאה‪ ,‬כאשר נשא את נאום 'בוש ונכלם' בכנסת )ינואר‬

                                                                       ‫‪21.(1950‬‬
‫במאמר 'לקיבוץ גלויות במדינה יהודית‪-‬סוציאליסטית' שפרסם בן‪-‬גוריון ב'דבר'‬
‫אחרי הבחירות‪ ,‬בפברואר ‪ ,1949‬הוא קבע כי 'במדינת ישראל נוצרו תנאים לא רק‬
‫בשביל הגשמת הציונות‪ ,‬אלא גם בשביל הגשמת הסוציאליזם בארצנו'‪ ,‬אבל '‪‡Ï‬‬
‫·‪] ‰„·Ï· ‰È„Ó‰ ÁÂÎ‬כך[ ולא בכוח הפועל במדינה ]קרי לא בכוח השלטון של‬
‫מפלגות הפועלים[ נגשים את מלוא חזוננו ]הדגשתי‪ ,‬א"ב['‪ .‬הוא הגדיר שם שני‬
‫תנאים 'למען יוכל הפועל ]‪ [...‬לשאת‪ ,‬כאשר נשא עשרות שנים‪ ,‬בשליחות‬
‫ההיסטורית של עמנו'‪ .‬הראשון היה עצמאות מחשבתית‪-‬אינטלקטואלית ומוסרית‬
‫)כוונת הדברים הייתה לעצמאות משעבוד לעולם המושגים הקומוניסטי(‪ ,‬אך השני‬
‫נוגע יותר לענייננו‪ Â˙ÏÚÙ‰' :‬של ציבור הפועל ככוח‪-‬חלוצי‪ ,‬מחנך ומדריך‪[...] ,‬‬
‫שאינו נלחם רק על זכויות‪ ,‬אלא מעמיס על עצמו ‪ ,˙·ÂÁ‬ויודע ‪ ÂÓˆÚÓ Ú·˙Ï‬בטרם‬

‫למשל‪ :‬בן‪-‬גוריון‪ ,‬לקיבוץ גלויות; הנ"ל‪ ,‬תנופה‪ ,‬עמ' ‪) 2‬ליד החתימה בתחתית המאמר נכתב‬          ‫‪21‬‬
‫'הקריה – ‪ ,'8.4.49‬מועד הפגישה המתועדת‪ ,‬כנראה(; דברי דוד בן‪-‬גוריון בוועידת ההסתדרות‪,‬‬

‫‪ ,29.5.1949‬דבר‪ ,6.6.1949 ,‬פרוטוקולים של הוועידה – הוצאה מיוחדת של הוועד הפועל של‬

                                                                               ‫ההסתדרות‪.‬‬

‫]‪[434‬‬
   437   438   439   440   441   442   443   444   445   446   447