Page 446 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 446
פרק ח
ממש במפא"י ,במפלגה שהייתה נתונה אז במידה רבה לשליטתו ,אינם מתירים להבין
את דברי בן-גוריון כאן כפשוטם .ואכן ,מזכיר המפלגה זלמן אהרונוביץ )ארן( העיר
אחרי דברי בן-גוריון באותה 'פגישת חברים' לא פורמלית כי חזונו של בן-גוריון אינו
נהיר לו .לחיים בן-אשר ,מהנציגים הבכירים של הקיבוצים במפא"י )ראו להלן( ,הוא
דווקא היה נהיר' :להפוך את המדינה לתנועה דרך המפלגה' ,כדבריו ,כדי להקים
'מדינה חלוצית' 26.לכאורה עמדה רדיקלית למדי.
אבל את בן-גוריון ,מנהיג מעשי מאוד באוריינטציה שלו ,אי-אפשר להבין רק לפי
אמירה רדיקלית שלו .אין ספק שבן-גוריון היה מעוניין מאוד במערכת מפלגתית-
תנועתית שתפעיל את הציבור ותגרום לו לשתף פעולה עם שלטונו בזמן העלייה
הגדולה ולמול הקשיים החברתיים והכלכליים שנכרכו בה .ואין ספק שהוא סבר
שהתנדבות רחבה חיונית להצלחת הקליטה וההתיישבות רחבות ההיקף דאז .אבל גם
התהליכים הממשיים שהתחוללו במפא"י תחת הנהגתו וגם עמדותיו העקרוניות
בנושאים חיוניים אחרים שוללים את ההנחה שבן-גוריון אכן חתר באותו זמן למיסוד
פוליטי משתף של מפא"י ,למיסוד שתוצאתו תהיה הפקדת כוח פוליטי ממשי בידי
הציבור או בידי חברי מפא"י באמצעות מוסדותיה .מיסוד פוליטי משתף של מפא"י
סתר את תפיסתו של בן-גוריון בדבר עצמאות המדינה והממשלה המנהלת אותה
לעומת גופים אחרים בחברה האזרחית 27,והוא סתר את הנטיות הריכוזיות שאפיינו
אותו עוד בזמן שייסד וניהל את הסתדרות העובדים ובעת כהונתו בראש הסוכנות
היהודית .דפוס הניהול הבסיסי שלו היה סמכותי וריכוזי – ככל שהמציאות הפוליטית
המפותלת של היישוב והמדינה התירו לו – ואין להניח שהתכוון ברצינות לתרום
במו-ידיו לפיתוח מבנה שלטוני מבוזר או אפילו לשלב בתוך מבנה פוליטי ריכוזי
יסוד של דמוקרטיה ישירה שיאזן אותו .קרוב לוודאי שבן-גוריון רצה מראית עין של
מיסוד משתף ,מיסוד שתפקוּדיו האמתיים יהיו תעמולה ,גיוס ו ִחברוּת פוליטיים,
רכישת תמיכה לשלטון והפעלת הציבור למטרות שיגדיר השלטון – התיישבות,
פריון העבודה ,קליטת העלייה ,וכולי.
יש לשים לב שחתירתו לריכוזיות שלטונית ולעצמאות של המדינה ושל הממשלה
המנהלת אותה סתרו הן מיסוד דמוקרטי משתף והן חידוש של תנופה חלוצית – שתי
מגמות )'פוליטית' ו'חלוצית'( שיש כאמור זיקה ביניהן אך הן אינן זהות זו לזו .על פי
הניתוח המוצע כאן ,בן-גוריון כלל לא חתר למיסוד דמוקרטי משתף .אבל הוא
בהחלט שאף לחידוש החלוציות ,ומשום כך נקלע לסתירה .וייץ סבר כי סתירה זאת
מסבירה מדוע התפטר בן-גוריון בשלהי :1953מתוך תקווה לחדש את החלוציות
שלא מעמדה שלטונית 28.אין זה ההסבר היחיד האפשרי וקשה להעריך אם וייץ צודק
' 26פגישת חברים עם ד' בן-גוריון )במשרד ראש הממשלה(' ,8.4.1949 ,אמ"ע.2-15-1949-30 ,
27ראו לעיל ,עמ' ,305-304וכן קבלו ,חלוציות ומחויבות.
28וייץ ,אל הפנטסיה ,עמ' .315-313
][438
