Page 49 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי

‫מבוא‪ :‬מפא"י היישובית‬

‫זה היה הקו המדיני המעשי – אם כי לא תמיד מוצהר גלויות – שנקטה הנהגת‬
‫מפא"י שנים אחדות אחרי שמנהיגה בן‪-‬גוריון נעשה יושב ראש הנהלת הסוכנות‬
‫היהודית‪ .‬תכנית בילטמור הדגישה את ממד הדחיפות שבאסטרטגיה המכונה כאן‬
‫'מדינה עכשיו' לנוכח החורבן המתחולל באירופה‪ .‬באמצעות ניסוח עמום היא יצרה‬
‫רושם של תביעה לארץ כולה‪ ,‬אבל בסופו של דבר הוביל בן‪-‬גוריון את התנועה‬

‫הציונית להשלים עם חלוקת הארץ‪.‬‬
‫המחלוקת הערכית והחינוכית סביב היחס ל'עולם המהפכה'‪ ,‬לקומוניזם העולמי‬
‫ולברית המועצות הייתה אחד המקורות הראשיים להעמקת הבקע שפיצל לבסוף את‬
‫מפא"י בשנים ‪ .1944-1942‬ייתכן שאותה מחלוקת היא שהובילה לבסוף למשבר ללא‬
‫פיוס מפני שהיא יצרה חציצה נפשית‪ ,‬ולא רק פוליטית או ארגונית‪ ,‬וכך מנעה את‬
‫הגישור וההתפשרות האופייניים למפלגות רחבות כמו מפא"י‪ .‬בעולמה של מפא"י‪,‬‬
‫הפרו‪-‬סובייטיות שהתרכזה לבסוף סביב טבנקין ותומכיו הייתה כרוכה בהיערכות‬
‫לוחמנית‪ ,‬פוליטית ונפשית‪ ,‬למול הפשיזם העולה בשנות השלושים המאוחרות‪.‬‬

‫ברית‪-‬המועצות ייצגה בעיני רבים אנטי‪-‬פשיזם עז וברור‪.‬‬
‫אמנם טבנקין ואנשיו דבקו בצדדים מסוימים של המרקסיזם‪ ,‬חיצוניים למדי –‬
‫בעיקר מפני שהמיתוס המרקסיסטי בדבר הניצחון המובטח של הסוציאליזם‪ ,‬בעקבות‬
‫מאמצים מהפכניים הרואיים‪ ,‬התאים לתודעה העצמית החלוצית שלהם בדבר גבורת‬
‫יחידים מאורגנים בקולקטיב‪ ,‬אלה ששכרם בניצחונם המובטח לעתיד‪ .‬אבל ביסודו‬
‫של דבר תפיסתו של טבנקין‪ ,‬כמו תפיסתם של חבריו ויריביו לעתיד בן‪-‬גוריון‬
‫וכצנלסון‪ ,‬הייתה תפיסה וולונטריסטית קיצונית שלא התיישבה כלל עם הדטרמיניזם‬
‫המרקסיסטי – וגם לא עם ניסיונותיו השונים של בורוכוב לגשר בין עלייה‬
‫והתיישבות של יהודים בארץ ישראל ובין מטריאליזם דטרמיניסטי בעל זיקה זו או‬

‫אחרת לתורת מרקס‪.‬‬
‫יחסם החיובי של אנשי הקיבוץ המאוחד לברית המועצות ביטא קליטה מסוימת‬
‫של המרקסיזם בעולמם אבל בעיקר נבע מהמחשבה‪-‬תחושה שברית המועצות‬
‫היא חוד החנית של הכוחות שיבלמו את הפשיזם‪ .‬הפרו‪-‬סובייטיות במפא"י לפני‬
‫פילוגה‪ ,‬וגם בחוגים אחרים של הציונות השמאלית‪ ,‬הייתה אפוא בעיקר גילוי של‬
‫תפיסה דיכוטומית או מניכאית של הפוליטיקה העולמית‪ .‬היא פורשה כזירת‬
‫התגוששות בין כוחות הטוב לכוחות הרוע‪ ,‬והפירוש הזה הסתייע בעובדה שהפשיזם‬
‫אכן תקף את המוסר החברתי עצמו‪ .‬על תפיסה זו נוספה תפיסת הכוחות הפועלים‬
‫על רצף של 'נאמנים יותר' ו'נאמנים פחות'‪ ,‬המסורים עד תום לניצחון המובטח‬

‫האבחנה כי הפליט היהודי עומד בראש המערכה‪ ,‬כדברי כצנלסון שם‪ ,‬הדריכה את פעולותיו של‬
‫בן‪-‬גוריון גם בשנות המאבק למען 'מדינה עכשיו' אחרי מות כצנלסון‪ .‬ראו כצנלסון‪ ,‬כתבים‪ ,‬ט‪,‬‬

‫עמ' ‪) 82-61‬בקונגרס הציוני העשרים ואחד‪ ,‬אלול תרצ"ט(‪.‬‬

‫]‪[41‬‬