Page 55 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי

‫מבוא‪ :‬מפא"י היישובית‬

‫ההסתדרות דוד רמז‪ .‬עקב הפילוג זכה המנגנון בתמיכת הנהגתה הבכירה של המפלגה‬
‫והובהרה חיוניותו הפוליטית‪.‬‬

‫בעימות הפוליטי בתל אביב של ראשית שנות הארבעים התפלגה אפוא הקבוצה‬
‫של 'צעירי אחדות‪-‬העבודה' – מבקרי רמז וקיציס במשבר האבטלה הקודם – בין‬
‫עסקניה הבכירים‪ ,‬בעלי בריתו העכשוויים של מזכיר ההסתדרות רמז‪ ,‬ובין אלו‬
‫מעסקניה שנותרו קרובים למובטלים‪ ,‬במיוחד לפועלי הבניין‪ ,‬ולא התקדמו כמו‬
‫חבריהם בהייררכיית העסקנים‪ .‬זה היה אפוא גם פילוג בין עסקנים זוטרים לעסקנים‬
‫בכירים‪ .‬עובדה זו חשובה להבנת אחד העימותים המרכזיים שהתחוללו במפא"י‬
‫בראשית שנות החמישים‪ :‬המאבק בין חוג 'המעורר' ובין הקבוצה של מנהלי‬
‫המפלגה בשנים ‪ 1953-1952‬על הדמוקרטיה במפלגה ועל אורחות החיים של‬
‫פעיליה‪ .‬גם אז 'הנפשות הפועלות' משני הצדדים היו בני אותה שכבת גיל ובעלי רקע‬
‫דומה‪ .‬ביקורת דומה לזו שהשמיעו אהרונוביץ )ארן( וחבריו בשנות העשרים יטיחו‬
‫בפניהם כעבור כעשר שנים חבריהם לשעבר‪ ,‬העסקנים והפועלים‪ ,‬ובחלוף עשור נוסף‬
‫ישובו ויטיחו בפניהם ביקורת דומה‪ .‬נמצא אפוא שהקטגוריה הדורית איננה חזות‬

‫הכול בניתוח יחסי הקבוצות במפא"י‪101.‬‬
‫התקיים אפוא רצף של נושאים ואף רצף של אישים בשלושה מאבקים פנימיים‬
‫שהתחוללו במפא"י‪ :‬במחצית השנייה של שנות העשרים; בסוף שנות השלושים‬
‫ובראשית שנות הארבעים; ובראשית שנות החמישים‪ 102.‬יש מידה לא מעטה של‬
‫המשכיות בין המאבקים‪ ,‬ואף אפשר לראות בהם שלושה צמתים של התנגדות לנוכח‬
‫שלושה שלבים שונים בהתעצמותו של המנגנון במפא"י ובהסתדרות העובדים‪:‬‬
‫במחצית השנייה של שנות העשרים הוא הופיע על הבמה המפלגתית‪-‬הסתדרותית‬
‫ככוח פוליטי וחברתי מסוים בחסותו של דוד רמז‪ ,‬מראשי הוועד הפועל של‬
‫ההסתדרות; מסוף שנות השלושים וראשית שנות הארבעים הוא הופיע ככוח פוליטי‬
‫חשוב לצד תנועות ההתיישבות של מפא"י; ורק בראשית העצמאות הוא נעשה הגורם‬

‫הדומיננטי במפא"י‪103.‬‬
‫כאמור‪ ,‬השליטה במועצת פועלי תל אביב הייתה מוקד המאבק בין פועלי הבניין‬
‫המובטלים ונציגיהם העסקנים הזוטרים‪ ,‬שכונו סיעה ב‪ ,‬ובין עסקני ההסתדרות‬

‫‪ 101‬יוסי ביילין הפריז במשקל שייחס לקטגוריה הדורית במחקרו על מאבק 'הצעירים' במפא"י‬
‫בשנות החמישים‪ .‬ראו ביילין‪ ,‬בנים‪ ,‬פרקים ב‪ ,‬ג‪ ,‬ו‪.‬‬

‫‪ 102‬ראו עוד שכטמן‪ ,‬תנועה‪ ,‬ובמיוחד נחומי‪ ,‬עת התבונן‪ .‬וכן ראו למשל דברי לבון באחד הדיונים‬
‫על חוג 'המעורר'‪' :‬כאשר אני שומע את הדיבורים על דמוקרטיזציה עולה בפני אסוציאציה דומה‬

‫של לידתה של סיעה ב במפלגה'‪ .‬מזכירות מפא"י‪ ,4.1.1952 ,‬אמ"ע‪.2-24-1952-30 ,‬‬
‫‪ 103‬המתודולוגיה שיונתן שפירא נקט מיקדה אותו בלעדית בהתפתחות המנגנון המפלגתי‪ ,‬ולכן הוא‬
‫לא הבחין בשלבים אלו‪ .‬לפי תיאורו‪ ,‬אחדות‪-‬העבודה ומפא"י היו מתחילתן מפלגות מנגנון‬
‫וכמעט תו לא‪ .‬הנחה זו בולטת במיוחד בשניים מספריו‪ :‬אחדות העבודה ההיסטורית; עילית‬

‫ללא ממשיכים‪.‬‬

‫]‪[47‬‬